חברות ישראליות תופסות עמדות מפתח בשוק המתפתח של נכסים דיגיטליים, שוק שהגיע בנובמבר האחרון להיקף של 2.5 טריליון דולר, כאשר אנו מונים כיום שלושה יוניקורנים ישראליים בתחום, עם חברות רבות אחרות להן הזדמנות להתפתח ולצמוח בישראל. יתרה מזאת, על פי דו"ח של KPMG הושקעו ב- 2021 כ-30.2 מיליארד דולר בחברות בתחום הקריפטו, בלוקצ'יין, ו- Web3.0 בעולם, כאשר על פי נתוני SNC הושקעו בתקופה זו 1.726 מיליארד דולר בחברות ישראליות בתחום, המהווים כ-5.7% מסך ההשקעה בחברות אלה בעולם
ההזדמנות
התוצאות של תעשיית ההיי טק אינן נובעות ממזל. הן הגיעו לאחר עשרות שנים שבהן התעשייה נדחפת על ידי המוחות הטובים בישראל; דורות של יזמים, משקיעים ומנהלים מוכשרים, שחזו את העתיד הטכנולוגי ואת מהפכת האינטרנט, ונלחמו כנגד כל הסיכויים כדי לבנות בישראל אימפריית הייטק.
תעשיות כגון תעשיית הסייבר, שלפני כ-20 שנים נחשבה קטנה, נישתית ומורכבת בעיקרה מאנשי מחשבים טכניים שיושבים במחשכים, הן התעשיות שהקימו חברות ענק שנסחרות בבורסות המובילות בעולם בשוויים של מיליארדי דולרים, מייצרות מקומות עבודה, משלמות מיסים לקופת המדינה, ומתחרות בחברות גלובליות מהשורה הראשונה.
לצד תעשיות שהפכו למקובלות בשנים האחרונות, טכנולוגיות חדשות צצות ומאפשרות לנו הצצה לעתיד. אחת הטכנולוגיות שצומחות בקצב מואץ הצפויות לשנות את האינטרנט היא טכנולוגיית הבלוקצ'יין והיישומים המרכזיים שלה - נכסים דיגיטליים ו-web 3.0.
ביום 9.3.22 חתם הנשיא ביידן על צו מנהלי (executive order) הקובע כי על הממשל האמריקאי "לחזק את מנהיגות ארה"ב בשווקים הפיננסיים העולמיים…כולל דרך הפיתוח האחראי של נכסים דיגיטליים…".
כלומר, לצד סקירת הסיכונים הקיימים, הממשל בארה"ב רואה את פיתוח תחום הקריפטו בארה"ב כאמצעי לשמור על המובילות של ארה"ב בתחום הפיננסי העולמי, להפחית עמלות ומחירי פעולות פיננסיות וכאמצעי להכניס ציבורים רחבים יותר, באופן אחראי, לתחום הפיננסי ולבצר, לא פחות, את מעמדה של ארה"ב בעולם.
בנוסף, הצו מורה לממשל הפדרלי לשקול את יצירתו של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי האמריקאי (CBDC) כאלטרנטיבה שתשמור על ערך המטבע הלאומי. אנו צופים מהצד בהתפוצצות התעשייה, השקעות ענק ואימוץ המוני לצד שאלות לגבי שימוש בטוח ואפקטיבי לעתיד שלנו. יש לפתור שאלות אלה תוך כדי תנועה, כדי לא למצוא עצמנו מאחור באופן שהוא אל-חזור.
כמו האינטרנט בימיו הראשוניים, גם בתעשייה הצומחת הזו השאלות רבות לגבי המקום שלה בעתיד של החברה האנושית.
לאחרונה נעשים צעדים משמעותיים גם בארה"ב בעולמות הקריפטו.
לצערנו, החסם להקמה של חברות בישראל העוסקות בתחום הבלוקצ'יין הוא עצום, ומאפשר רק למתי מעטים לצלוח את הנהר הבלתי אפשרי של הרגולציה ואת סירוב הבנקים בישראל לשרת חברות העוסקות בתחום. גם אלה שכבר מצליחים להקים חברה נאלצים להדוף את לחצי הרגולציה מחד ואת לחץ המשקיעים לצאת מישראל מאידך, ומתרבים הדיווחים כי עצם הפעילות בישראל מוגדרת על ידי מועצות מנהלים ומשקיעים כפעילות בסיכון וזאת לאור הסביבה הרגולטורית הבעייתית והאי ודאות ביכולת לבצע או לא לבצע פעולות שונות.
מדינת ישראל תפסיד בכך בכך גביית מיסים, מקומות עבודה, תנועות הון זרות לתוך ישראל, היווצרות ידע טכנולוגי ועסקי, ובעיקר עליונות טכנולוגית של מדינת ישראל בעתיד הקרב ובא. לא זו אף זו, מדינת ישראל סובלת מבריחת הון של השקעות מקומיות ויותר מכך, מבריחת מוחות.
אנו מאמינים שכדי לשמור על עליונות טכנולוגית בישראל ולהמשיך לצעוד אל עבר העתיד, יש לקחת סיכונים מבוקרים, ולא לפחד משינויים טכנולוגיים. אנו קוראים למחוקקים, מנהיגים, ורגולטורים, לקדם את תעשיית הבלוקצ'יין ו-web3, וביחד, נוכל לבנות כאן את דור העתיד של חברות הטכנולוגיה.
קריפטו, בלוקצ'יין ו- Web 3.0 נתפסים כיום על ידי מובילי דעה, קרנות הון סיכון, משקיעים מובילים בארה"ב ויזמים כדור ההמשך של האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו. Web3 עוסק בכמה נושאים:
-
מערכות פיננסיות מבוססות האינטרנט - היכולת להעביר ערך בצורה דיגיטלית באופן ישיר תוך צמצום המתווכים, ללא תלות בצד ג', בכל עת ובצורה זולה ויעילה
-
הקטנת התלות וביזור הריכוזיות שנוצרה אצל תאגידי ענק אשר שולטים בתכנים, ברשתות החברתיות, וביכולת להתפרנס בתור בעלי עסקים או יוצרי אינטרנט
-
הגברת ההגנה על פרטיות המשתמשים וקידום בעלות של משתמשים על המידע שלהם
-
נכסים דיגיטליים וכלכלות אינטרנט
-
מודלים עסקיים חדשניים המאפשרים לייצר שיתופי פעולה חוצי גבולות ומדינות.
הניצנים של הטכנולוגיה החלו לפני כעשור, ומגפת הקורונה האיצה את התפתחות הטכנולוגיה במידה משמעותית. אלפי חברות חדשות קמו בתחום ומיליארדי דולרים זורמים להשקעות בסטארטאפים חדשים שבונים את התחום ברחבי אירופה, ארה"ב ובאסיה.
מספר נתונים בכדי להבין את היקף הצמיחה בתחום:
-
שווי השוק של נכסים דיגיטליים עומד כיום על כ- 2.1 טריליון דולר [1]. לצורך ההשוואה, שווי השוק של כלל החברות הציבוריות בארה"ב הוא בקירוב 48.5 טריליון דולר [2]
-
על פי דף המידע של הבית הלבן, 16% מהאמריקאים, המהווים כ- 40 מיליון איש, מחזיקים או השתמשו במטבעות דיגיטליים [3],
-
יותר מ- 100 מדינות ברחבי העולם בוחנות הנפקה ושימוש במטבעות דיגיטליים בהנפקת מדינה (CBDC).
-
30.2 מיליארד דולר הושקעו בחברות קריפטו, בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים בשנת 2021 [4], מתוכם 1.726 בחברות ישראליות.
-
חברות כמו eToro הפכו ליוניקורנים, ובעוד הן מעסיקות מאות עובדים בישראל, הפעילות העסקית שלהן מכוונת לשווקי חו"ל.
-
על פי מחקר של חברת פידליטי 7 מתוך 10 משקיעים מוסדיים מתכוונים לרכוש נכסים דיגיטליים בעתיד הקרוב;
-
הסטארטאפ הישראלי פיירבלוקס, אחד הסטארטאפים הבודדים בישראל בתחום, גייס מעל למיליארד דולר עד כה, על ידי קרנות מובילות בעולם כגון Coatue ו-Sequoia, ומוערך כיום בשווי של כ- 8 מיליארד דולר [5].
-
סטרקוור, סטארטאפ ישראלי המבוסס על מחקר פורץ דרך של פרופסור אלי בן ששון מהטכניון, גייס מעל ל-$100 מיליון דולר על ידי קרנות הון סיכון מובילות כגון Sequoia ו-Paradigm. לאחרונה גייס סיבוב השקעה נוסף המשקף לחברה שווי של מעל 8 מיליארד דולר.
-
קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ רואה את התחום כמהפכת המחשוב הבאה ולאחרונה גייסה קרן בסכום 2.2 מיליארד דולר להשקעות בבלוקצ'יין, web3, ונכסים דיגיטליים ועתידה לגייס נוספת בסכום של 4.5 מיליארד דולר לפעילות בתחום.
