top of page

איך בונים מוצר שעומד בחוק?

פיתוח מוצר בעולמות הWeb3- עלול להיחשב כמוצר פיננסי, המחייב עמידה בחוקים והגבלות. איך תדעו שהמוצר שפיתחתם עומד בחוק? עו"ד גל ארד מסבירה

עו"ד גל ארד

10 מאי, 2024 | אוף ראמפ

עו"ד גל ארד

10 מאי, 2024 | אוף ראמפ

אוף ראמפ ישראל הוא פרויקט המידע הגדול של פורום החברות. המטרה שלנו- לתת לכם את כל המידע הזמין על מה כדאי לעשות כאשר אתם פותחים את חברת ה- web3 שלכם. המידע אינו יעוץ משפטי, אבל המטרה שלו היא בהחלט לתת לכם את הרקע המתאים לפני שתצללו לפרטים. במסגרת הפרויקט אספנו סדרה של מומחי תוכן, שיאפשרו לכם, ה- Builders של התחום, להבין למה אתם נכנסים, איפה אפשר להתקדם, וממה צריך להיזהר.

איך בונים מוצר שעומד בחוק?

כאשר אנחנו מתחילים לבנות מוצרweb3  הכל נראה פתוח. בסוף, זו טכנולוגיה, ואפשר לעשות איתה כמעט הכל- להעביר ערך, ליצור נגזרות ועוד סדרה ארוכה של דברים. אבל, בשלב מסוים, רצוי שיהיה מוקדם ככל האפשר, עלינו לוודא שהמוצר יעמוד בכל החוקים והרגולציות הרלוונטיות, כך שנצא לדרך עם מוצר, שלא רק שהוא מגשים את המודל העסקי של החברה, אלא גם שבאסטרטגיית הפיתוח שלו נכללו בין היתר שיקולים רגולטוריים ובכך מגדיל את הפוטנציאל המסחרי שלו. 


מוצרים פיננסיים- בואו נבין את זה

מוצרים פיננסיים שונים כפופים לחקיקה במדינות שונות. זה נשמע לא מובן, אבל בואו נפשט את זה לרגע. מאות שנים שאנשים מציעים כל מיני סוגים של ניירות ערך ומוצרים פיננסיים, אבל שורה של קריסות בתחילת המאה ה- 20 גרמה לכך שבארה"ב חוקקו סדרה של חוקים שמגבילים את האפשרות להנפיק ניירות ערך ומוצרים פיננסיים. את הכללים הללו חוקקו עוד בתקופה שאפילו חשמל לא היה נפוץ, אבל לפחות לגבי ארה"ב, הם חלים היום לא רק על ניירות ערך מסורתיים אלא גם על מטבעות דיגיטליים. כך למשל, המבחן המקובל לשאלה האם המוצר שלנו מהווה נייר ערך או מכשיר פיננסי שהחקיקה חלה עליו, הוא האם החברה מפתחת ציפיות ללקוחות לכך שהמוצר הפיננסי שאנחנו מפתחים ישיא ערך מוניטרי.

התפתחות של ציפייה זו, עלולה להכניס אותנו למקום בו המוצר שלנו עלול להיחשב כנייר ערך או מכשיר השקעתי. החקיקה בתחום מגדירה סדרה ארוכה של כללים להנפקת ניירות ערך, חלקם קשים מאוד לביצוע, לפעמים עד כמעט בלתי אפשריים עבור סטרטאפים קטנים. זאת ועוד יהיו לא מעט בורסות ברחבי העולם שלא יאפשרו לכם לרשום את הטוקנים שלכם למסחר, ויחולו עליכם מגבלות רבות נוספות. לכן חשוב להבין את הנקודה הזו- אם יצרתם ציפיות לעליית ערך, על פניו אתם עלולים להיכנס לעולם ניירות הערך, ולכן חייבים להבין את המשמעויות של זה. דבר נוסף, נייר ערך הוא לא בהכרח מטבע או טוקן, גם מוצר יכול להיחשב כנייר ערך או כמכשיר השקעה וחשוב להבין גם את זה.

נקודה נוספת בעניין הזה- גם אם אתם לא הצעתם את המוצר בעצמכם, אבל עשיתם אפיליאציה (שיווק שותפים) לחברה שכן עשתה את זה, אתם עלולים להיות חשופים לתביעות והליכים רגולטוריים שונים, כך שמומלץ לבדוק מראש למה נכנסים.

מבחינת גופי האכיפה בעולם זה לרוב לא משנה- אתם מה שאתם משווקים שאתם. הסיבה פשוטה. עולם הפיננסים מושתת על אמון.

איסור הלבנת הון

בתחום ה- web3 אנחנו מתייחסים להעברת ערך כדבר כמעט טריוויאלי. הרי כל העברת ביטקוין היא העברה של ערך מאדם לאדם, וזה קל ופשוט כמו שזה אמור להיות. הנקודה שכאן חייבים לשים לב אליה היא אזורים של איסור הלבנת הון ומימון טרור, והנה הנקודה: אם המוצר שלי מתווך בהעברת ערך מאדם לאדם, סביר להניח שחלות עלי חובות שונות של איסור הלבנת הון ומימון טרור. החובות הללו משתנות בין מדינה למדינה, אבל באופן כללי הן כוללות בחלק מהמקרים זיהוי של הלקוח, זיהוי של מי שמעבירים אליו, שמירת מידע, סדרה של דיווחים לרגולטור ועוד. החובות האלה, באופן כללי, מסמנות מתווכים בהעברות ערך בין אדם לאדם, כך שככל והמוצר או החברה היא ריכוזית, סביר יותר להניח שהחובות יחולו עליה.


Market integrity

בספטמבר 2021 הודתה Opensea, אחת הפלטפורמות הגדולות באותה העת לסחר ב- NFT, כי עובד של החברה נהג לקנות NFT מסדרות שידע שעומדות לעלות לעמוד הראשי של האתר. עכשיו, יש מי שיאמר: "תשמע, מדובר בסך הכל בתמונות חסרות ערך". אבל האמת היא שהפעולה הקטנה הזו, יכולה הייתה לאפשר לאותו עובד לעשות רווחים משמעותיים על ידי שימוש במידע פנים, דבר שאינו חוקי במדינות רבות בעולם. מה שמעניין היה בהקשר הזה, הוא שעבירת שימוש במידע פנים באופן כללי חלה באופן מסורתי רק על ניירות ערך, וכאן החילו אותה גם על NFT (תחת טיעון משפטי שונה).

לכן, כאשר אנחנו שוקלים פיתוח מסוים, אנחנו חייבים לקחת בחשבון שיקולים של מרקט אינטגריטי. הנקודות ששווה להתעכב עליהן הן האם אנחנו עושים פרונט ראנינג (הטרמה) האם הפעולות שלנו עלולות ליצור מצגי שווא של ביקוש? או האם מישהו עלול לעשות שימוש במידע פנים ולהפיק רווח ממידע שאינו ידוע לציבור? כל השאלות הללו הן לכאורה שאלות שבאות מתחום הרגולציה של ניירות ערך, אבל הן ללא ספק עלולות לחול גם על המוצרים שלכם, ולכן מומלץ לבדוק את זה.

המנעו מסיכון של מוצר שאינו עומד בחוק

רישיונות

מוצרים ושירותים פיננסיים שונים דורשים רישיונות וכתוצאה מכך פיקוח על ידי רגולטורים שונים, כאשר בכל טריטוריה יכולות להיות הגדרות וחובות שונות. למשל, החזקת מטבעות קריפטו עבור לקוחות (קסטודי) דורשת בדרך כלל רישיון, והעברת מטבעות עבור לקוחות גם היא דורשת רישיונות בחלק מהמדינות ובחלק לא. הבעיה עם רישיונות, בדרך כלל, היא שהם דורשים עבודה בירוקרטית משמעותית והשקעה כספית לא קטנה בקבלת הרישיון ובתחזוקה שלו, ולכן מומלץ לבדוק כמה דברים: ראשית, האם בשינוי מינורי במוצר אפשר להימנע מתחולת הדרישה לרישיון?

שנית, האם יש טריטוריות גיאוגרפיות בהן אתם מבקשים לפעול שבהן לא תצטרכו רישיון? אולי יהיה כדאי להתחיל משם?


שיווק

אנחנו רגילים לחשוב על שיווק בתור משהו שאינו בליבת הפעילות שלנו. זו בעצם פעילות שבה אני משדל לקוחות פוטנציאליים להתנסות במוצר או בשירות שלי, או הסוכריה שמפתה אותם להתנסות בדברים חדשים. אבל מבחינת גופי האכיפה בעולם זה לרוב לא משנה- אתם מה שאתם משווקים שאתם. הסיבה פשוטה. עולם הפיננסים מושתת על אמון. כולנו מאמינים שליטר חלב שווה 6 ₪, וזה מה שנותן את הערך למטבע, ולא להיפך. כאשר אתם משווקים אתם גורמים לאדם להאמין במה שאתם משווקים. לכן, למשל, אם הוצאתם טוקן שהמטרה שלו היא לא  להשיא ממנו רווח, אבל שיווקתם אותו ככזה, ייתכן והרשויות יתייחסו על פי מה ששיווקתם, ולא על פי המצב בפועל, משום שהלקוח הסביר עלול להשקיע כסף במוצר או בשירות שלכם מתוך ציפייה להשיא רווח, ואז תהיו חשופים לאכיפה.

הצ'קליסט שלי

הצ'קליסט שלי

לסיכום, הנה חלק מהשאלות שאם צריכים את לשאול את עצמכם כדי לוודא האם המוצר שלכם עומד בחוק:

1. האם אנחנו בונים מוצר או שירות פיננסי?

2. האם יש ציפייה להשיא ערך מהמוצר או השירות שלנו?

3. האם חלות עלינו חובות של איסור הלבנת הון ומניעת טרור?

4. האם חלות עלינו מגבלות בתחום ה Market integrity?

5. האם אנחנו צריכים רישיון? ובאיזו טריטוריה גיאוגרפית?

6. האם השיווק שלנו תואם את המוצר שלנו, ולא יחשוף אותנו לרשויות האכיפה?

bottom of page