איך מטפלים במיסוי החברה?
מהם הנושאים הראשונים עליהם תצטרכו להחליט בהסדרת סוגיית המיסוי של החברה שלכם? עו"ד ליאת גרבר מסבירה לנו איך לא לטבוע בעומס הפרטים
עו"ד ליאת גרבר
30 אפריל, 2024 | אוף ראמפ
עו"ד ליאת גרבר
30 אפריל, 2024 | אוף ראמפ
אוף ראמפ ישראל הוא פרויקט המידע הגדול של פורום החברות. המטרה שלנו- לתת לכם את כל המידע הזמין על מה כדאי לעשות כאשר אתם פותחים את חברת ה- web3 שלכם. המידע אינו יעוץ משפטי, אבל המטרה שלו היא בהחלט לתת לכם את הרקע המתאים לפני שתצללו לפרטים. במסגרת הפרויקט אספנו סדרה של מומחי תוכן, שיאפשרו לכם, ה- Builders של התחום, להבין למה אתם נכנסים, איפה אפשר להתקדם, וממה צריך להיזהר.
כשאנחנו מתחילים להסתכל על סוגיות מיסוי בעולם הקריפטו וה-3WEB, אנחנו בדרך כלל טובעים בפרטים. שאלות של המתווה העסקי כמו מיקום הפעילות, קהל היעד, אזורי פעילות שותפים, עובדים וספקים, מתערבבות עם הצורך הפרקטי לפתוח תיק, לשלם ניכויים עבור משכורות ולארגן את ענייני האופציות למייסדים ולעובדים. כדי לעשות סדר בנושא, הנה הנושאים הראשונים עליהם צריך לקבל החלטות כדי להסדיר את סוגיות המיסוי בחברה שלכם.
לפני הכל- להבין מאיפה אתם פועלים בעולם
השאלה הראשונה שתצטרכו לשאול את עצמכם היא האם החברה שלכם תיפתח כחברה ישראלית, ואם לא, מאיזו טריטוריה גיאוגרפית כן. השאלה הזו נשמעת אולי מוזרה. הרי הפוסט הזה נכתב בעברית, וכנראה שלפחות חלק מהיזמים שקוראים את הדברים הללו ישראלים, אבל המציאות היא שונה, ובעולם הגלובלי שלנו, זה שאחד מהמייסדים ישראלי, לא אומר שהחברה כולה ישראלית, פועלת בישראל או נותנת שירותים לישראלים.
בעניין הזה ישנם מספר שיקולים שצריכים לבוא לידי ביטוי, כאשר הראשון בהם הוא קהל היעד, וליתר דיוק, איפה ממוקמים הלקוחות שלכם? והאם בכוונתכם להתרחב בעתיד למדינות נוספות? השאלה השנייה היא האם הרגולציה איתנו? כלומר, האם המוצר שלנו והחזון של מה שהוא אמור לעשות חוקיים בישראל, או במדינה בה אנחנו אמורים לעבוד, ויותר מזה, האם המדינה מעודדת פיתוח טכנולוגיית בלוקצ'יין או לא? כך למשל, גם אם למדינה אי מדיניות ספציפית לגבי המוצר שלנו, אם היא רואה בעין יפה פיתוחים בתחום, יהיה נכון יותר ללכת אליה מאשר למדינה שמנסה להצר את צעדי התעשיה, השיקול השלישי יהיה המערכת הבנקאית, כאשר כאן השאלה תהיה, האם קל לפתוח חשבון בנק? האם קל יחסית לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים? השיקול הרביעי והאחרון יהיה סוגיית הרישיונות, כאשר השאלות שנצטרך לשאול תהיינה האם כדי לעשות את הפעילות שלנו אנחנו זקוקים לרישיון, וכמה מסובך לקבל רישיון במדינת היעד?
וכמובן, נושא המיסוי צריך להישקל כגורם כבד משקל בבחירת מיקום ואופן הפעילות (חברה אחת, שתי חברות, FOUNDATION ועוד). תחילה, יש לבחון מהו משטר המס בישראל מול משטר המס במדינה אחרת בה שוקלים לפעול, והאם מדובר במשטר מס מקל משמעותית. בד בבד, יש לזכור כי עבור מייסד ישראלי, הקמת פעילות במדינה מחוץ לישראל מחייבת הקמת תשתית אמיתית לפעילות, ניהול והעסקת עובדים, שאחרת הוא מסתכן בחיכוך רב מול רשות המסים בישראל, וכי הקמת תשתית כאמור משמעותה לעיתים קרובות עלויות ניכרות ואפילו מעבר למדינת היעד. יש לשקול תמיד את העלות מול תועלת של משטר מס מיטיב במדינה זרה, מול הויכוח הצפוי עם רשות המסים בישראל כי מדובר בחברה ישראלית שצריכה לשלם מס בישראל, במקרים בהם התכנון לא נעשה כמו שצריך.
על מנת למנוע את המצב הזה, אתם צריכים לשקול לשלם מס של 50% במועד ההקצאה על הטוקנים. בהנחה שהשווי שלהם אפסי, המס יהיה גם אפסי, אבל הפעולה הזו תכניס את הטוקנים לתוך מסלול שכבר אושר על ידי רשות המיסים ומאפשר לשלם רק 25% מס במועד המימוש.
המיסוי בישראל
בואו נתחיל מהחדשות הטובות. אם מסתכלים על המציאות מנקודת המבט של מיסוי בלבד, ישראל היא מקום לא רע בכלל להקים בו חברה בתחום. ולמה? כי משטר המס בישראל מיטיב עם חברות שמפתחות טכנולוגיה.
למעשה, שיעורי המס לחברות שמייצאות טכנולוגיה עומדים על בין 7.5% ל-12% במקום 23% במס חברות, ובדיבידנד 20% במקום 30%, שיעורי מס אטרקטיביים בהחלט. שנית, אם היזמים ישראלים, הקמה של חברה ישראלית תחסוך כאמור לא מעט חיכוכים עתידיים עם רשויות המס. קחו לדוגמה את האפשרות הבאה: יזמים ישראלים מחליטים להקים חברה במדינה עם שיעורי מס מיטיבים, אולי אפילו 0, במקרה של מקלט מס. הם מצליחים מאוד ועכשיו רשות המיסים שמה לב אליהם ובאה אליהם בדרישות. הטענה של רשות המיסים, שנתמכת בלא מעט מקרים על ידי החוק והפסיקה, תהיה שהתוכן גובר על הצורה. למה הכוונה? רשות המיסים תטען שמדובר למעשה בחברה ישראלית ותנפיק שומות עבור חברה רגילה לחלוטין, ללא כל ההטבות שהייתם יכולים ליהנות מהן. השומות הללו יגיעו באיחור ניכר, ומה יצא לאותם היזמים מזה? גם עשו מאמצים גדולים ויקרים כדי לנסות לתכנן את המיסוי, גם גבו מהם את השומות, וגם הם לא נהנו מההטבות של משטר המס בישראל. הקמת חברה בחו"ל, צריכה כאמור להיות בעלת תוכן אמיתי וגם להיות שווה את העלויות הגבוהות שבדר"כ יצטברו בהקמת חברה זרה. שיקולי מס בדר"כ לא יהוו את השיקול הנכון להקמת חברה זרה, אלא אם יש קשר אחר לחו"ל.
אבל מה עושים עם הבעיות הישראליות האחרות?
נכון, היתרון של השוק הישראלי הוא ביכולות האנושיות ובמיסוי, וכמובן בקרבה הטבעית למקום וההיכרות עם המערכות והאנשים. בכל שאר הקריטריונים, הרגולציה בתחום הבלוקצ'יין משתרכת הרחק מאחור. ולכן, הפתרון עשוי להיות הקמה של שתי חברות, האחת בישראל, והשנייה בחו"ל, כך שהראשונה משלמת מס בישראל ונהנית מההטבות, והשנייה יכולה לפעול מבחינת רגולציה ושירותי בנקאות.
על מנת שהפתרון הזה יעבוד חשוב להגיע עם שתי המדינות להסדרים מוקדם ככל האפשר, ולהציג בפניהן מה אתם מתכננים לעשות- כלומר, לגשת לרשות המיסים בישראל ולהסביר איך אתם מתכננים לפעול, ולגשת לרשות המיסים במדינת היעד ולעשות את אותו הדבר, כדי לקבל מהם את האישור על מדיניות המס שיחילו עליכם. בשני המקרים צריך לעשות את הדברים עם יועצים מקומיים שמכירים את המערכת, אבל השגה של אישורים כאלה בשלב מוקדם ככל האפשר תאפשר לכם לתכנן את הפעילות שלכם ביתר קלות, ותשחרר אתכם מחששות ממיסוי גבוה והליכים משפטיים בשלבים מאוחרים יותר.
תכנון נכון מונע תקלות מס בהמשך
טוקנים לעובדים ומייסדים
נושא משמעותי מאוד עבור העובדים בחברות הוא נושא האופציות. בתחום הקריפטו, בלוקצ'יין ו- ווב3, העובדים והמייסדים מקבלים לרוב אופציות בטוקנים במקום בניירות ערך של החברה. כאשר עובד בהייטק מקבל אופציות, המיסוי עליו יהיה ככלל 25% (אם עומד בתנאים של סעיף 102 לפקודה), אבל אם עובד יקבל אופציות בטוקנים, הוא עלול להתגלגל למצב בו המיסוי יהיה כפול, ויעמוד על 50%.
על מנת למנוע את המצב הזה, אתם צריכים לשקול לשלם מס של 50% במועד ההקצאה על הטוקנים. בהנחה שהשווי שלהם אפסי, המס יהיה גם אפסי, אבל הפעולה הזו תכניס את הטוקנים לתוך מסלול שכבר אושר על ידי רשות המיסים ומאפשר לשלם רק 25% מס במועד המימוש. יש לזכור כי יש לשלם את המס בסמוך למועד ההקצאה, , שכן לא ניתן יהיה לעשות כן בהמשך, ותצטרכו לשלם 50% מס על כל התמורה מהמימוש.
על כן, חשוב מאוד לתעד מספר נקודות בהקצאת הטוקנים:
1. מתי הוקצו הטוקנים?
2. על פי איזה שווי?
3. באיזו צורה הקצתי את הטוקנים? (האם עברו לעובד/מייסד? האם עברו לנאמנות וכו').
לתכנן, ולא להזיז אחר כך
אחת הבעיות המרכזיות בהקמה של חברות היא הזנחה של העניינים הטכניים- לא מקדישים מחשבה למיקום הקמת החברה, שמים טוקנים אצל אדם ולא אצל החברה, מתוך הנחה שניתן יהיה לסדר את זה בעתיד. עם זאת, מתברר שרשויות המס לא תמיד רואות את זה ככה. כך למשל, במקרים הללו רשות המיסים עלולה להחליט שהוצאה של הטוקנים מהידיים של האדם שהחזיק אותם והעברה שלהם לחברה היא אירוע מס ולדרוש בגינו תשלום מס. כמו כן, הזזה של IP, של מיקום החברה, או אפילו שינוי של שם החברה המדווחת עלולים לגרום לאירוע מס וחיכוך עם רשות המסים וכמובן עלויות גבוהות יותר ממה שתיכננו.
"הכותבת היא עו"ד ליאת גרבר שותפה במשרד גולדפארב-זליגמן, המתמחה בהיבטי מיסוי לרבות מיסוי שוק ההון, שינויי מבנה, הנפקות לציבור, פירוק חברות ועוד."
הצ'קליסט שלי
הצ'קליסט שלי
1. מחליטים מאיפה פועלים בעולם, על פי שיקולים של: קהל יעד, רגולציה, בנקאות, רישיונות ושיקולי מס.
2. אם פועלים מישראל- פועלים כדי לקבל החלטות מיסוי שיאפשרו לכם ליהנות מחוקי עידוד והטבות מס, וכן מסדירים את אופן הפעילות (לדוגמה אם מקימים גם חברה זרה).
3. מתכננים את האופן שבו מעניקים טוקנים כאופציות לעובדים ומייסדים.
4. מתייעצים עם מומחה ועושים את כל התכנון מראש, על מנת למנוע תקלות מס.