הנקודה הזו חשובה בשני הבטים: ראשית, פעילות ללא רישיון עלולה להיות עבירה פלילית. כך שיכול להיות שפיתחתם מוצר בתום לב, ופתאום מתברר, שאסור לעשות אותו ללא רישיון. מצב זה עלול לסבך אתכם בעבירות חמורות, ולכן, כדאי לבדוק את גבולות הגזרה לפני שמתחילים לעבוד. שנית, אם חברה ביצעה פעולות ללא רישיון היא עלולה להסתבך מול המשקיעים, או אפילו מול הלקוחות שעלולים לתבוע במקרים של תקלות. כלומר, נוצר כאן סיכון פלילי, וסיכון אזרחי.

על כן, בפני כל מי שעוסק בתחום עומדות כמה שאלות שחשוב לענות עליהן, תוך כדי גיבוש הפעילות שלכם:

1.      איזה פעולות יביאו לכך שתידרשו לרישיון בישראל?

2.      איזה פעולות אתם חייבים לבצע מול גורם שיש לו רישיון?

3.      אם מרכז הפעילות שלי נמצא במדינה אחרת, בה יש לי רישיון, או שאיני זקוק בה לרישיון, מה אני יכול לעשות מול ישראלים ללא רישיון ישראלי, והיכן עובר הגבול בו אצטרך רישיון?

איזה פעולות ידרשו רישיון בישראל אפילו שהחברה אינה ישראלית?

בנושא הזה אנחנו מדברים על ספקטרום, מנעד. ראשית בואו נבין את שתי נקודות הקיצון שלו: אם קיימת חברה שלא פועלת בישראל, ולא פועלת מול ישראלים, אז לא נצטרך רישיון.

אבל אם חברה, אפילו שאינה ישראלית, מפרסמת בעברית, מחזיקה אתר בעברית, מטרגטת ישראלים, מחזיקה נציגים בישראל, מקבלת ומחזירה כסף לבנקים ישראלים, היא תצטרך רישיון בישראל.

איפשהו בין שתי הנקודות הללו עובר הקו בו מתחייב רישיון. עם זאת, בהחלט יכול לקרות מצב בו חברה זרה לא מפרסמת לישראלים, לא מטרגטת ישראלים, אפילו חוסמת גלישה מישראל, וישראלים איכשהו הצליחו להתחבר ולסחור דרכה. לכאורה, אפשר לטעון שצריך רישיון, כי יש שם ישראלים, מעשית, איש לא ידרוש ממנה רישיון בישראל והיא גם תוכל לטעון שאין לה שום צורך ברישיון כזה. והכי חשוב – תבדקו את הנושא הזה לעומק, שלא תסתבכו.