מחקר חדש של חברת KPMG הציג תחזית לתרומה הכלכלית הפוטנציאלית שעשויה להיות לפיתוח תעשיית הקריפטו המקומית; המחקר משרטט תרחישי צמיחה שונים לענף בהתחשב במודלים רגולטורים קיימים ובוחן את השפעתם על המשק והכלכלה הישראלית; המחקר הוצג במסגרת המפגש השני של הועדה לגיבוש חזון ואסטרטגיה לאומית לתחום הקריפטו, בלוקצ'יין וה Web3 בראשות אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר.
המציאות הרגולטורית בישראל מקשה על חברות קריפטו לפעול באופן תחרותי לאור חסמים מגוונים כמו אי-בהירות במיסוי, גישה מוגבלת לשירותים פיננסיים ואפליה לעומת תעשיות הייטק מסורתיות. חסמים אלו גורמים לחברות רבות לשקול מעבר למדינות אחרות המאמצות מודלים רגולטוריים מתקדמים, מעבר שכזה יפגע באופן ישיר בכלכלה הישראלית ובפרט בתעשיית הטכנולוגיה המקומית. המצב האבסורדי מתחדד לאור העובדה כי התעשייה העולמית בתחום מתפתחת במהירות בעקבות צעדי הממשל האמריקאי הנכנס. על כן יזם פורום חברות הקריפטו את הקמת הועדה המבקשת לעצב הצעה למדיניות ישראלית שתאפשר לישראל להוביל בתחום.
במפגש השני של הוועדה לגיבוש חזון ואסטרטגיה לאומית לתחום הקריפטו, הבלוקצ'יין וה Web3, שנערך במשרדי חברת KPMGביום חמישי האחרון (6.3), הוצגו בפני חברי הוועדה ממצאי מחקר המעריך את התרומה הכלכלית הפוטנציאלית של פיתוח תעשיית הקריפטו הישראלית, למדינת ישראל. המחקר מציג מספר תרחישים אופציונליים של ההשפעה הכלכלית לפיתוח תעשיית הקריפטו, בהינתן ויאומצו מודלים רגולטורים הקיימים במדינות אחרות. על פי המחקר, ההשפעה הכלכלית הפוטנציאלית נעה בין תרומה מצטברת לתמ"ג של בין 30 ל- 120 מיליארד ₪ במצטבר בעשר השנים הקרובות ועד כ 25,900 עובדים הצפויים בתעשייה המקומית.
"רצינו לבדוק עד כמה תעשיית הקריפטו והבלוקצ'יין יכולה לתרום למדינה ולכלכלה הישראלית, בהינתן ויהיו לה את התנאים והודאות לכך," אמר אריק פינטו, יו"ר הוועדה. "אמנם לישראל יש יתרונות טכנולוגיים משמעותיים וכוח אדם מצוין, אבל במצב הנוכחי, רכבת טכנולוגית נוספת צפויה לחלוף על פנינו, אחרי שכבר פספסנו את תחום ה AI. המשמעות הישירה, כפי שגם מציג המחקר, היא הפסד הכנסות פוטנציאלי של מיליארדים ושל עשרות אלפי משרות חדשות. מהיכרותי עם הרגולטורים והמוסדות הפיננסים אני יכול להבין את החששות והשמרנות, אבל חייבים להמשיך ולייצר את הגבולות והפתרונות הבטוחים הנדרשים שגם יאפשרו חדשנות וצמיחה, לא רק בתחום מסוים, אלא לכל הכלכלה הישראלית."
"אם מדינת ישראל תמשיך ביחסה הנוכחי לענף הקריפטו, הכלכלה הישראלית צפויה להפסיד לפחות 30 מיליארד דולר בעשור הקרוב," אמר ניר הירשמן, סגן יו"ר הועדה ומנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה Web 3. "לעומת זאת, אם נשכיל לייצר רגולציה שתאפשר לחברות הישראליות לפעול ולהתפתח, המשק הישראלי, וכולנו, יכולים להרוויח בהערכה שמרנית כ 120 מיליארד ש"ח, כ 26 אלף משרות ישירות ולמעלה מ 44 אלף משרות עקיפות. להבדיל מענפים אחרים, בתחום הקריפטו אין צורך בהשקעות מדינה גדולות או בכספי משלם המיסים. כל מה שאנחנו צריכים זה ודאות רגולטורית שתאפשר לחברות לפעול, להתפתח ולהתחרות בשוק הגלובלי בצורה חופשית. כמו בארה"ב, גם בישראל חשוב שיקרה שינוי שיאפשר לנו להתייצב בחזית הטכנולוגיה, ולא להשתרך מאחור."
"יש כאן פוטנציאל כלכלי אדיר לצד סיכונים משמעותיים," אמר עו"ד יהודה שפר, לשעבר יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון והמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. "מכיוון שאין רגולציה מושלמת לטכנולוגיה, שהיא אקסטרה טריטוריאלית במהותה, כדאי לאמץ את הכלל שמה שטוב באירופה (או בכל מדינה אחרת שנבחר) טוב גם בישראל."
בין חברי הוועדה לגיבוש חזון ואסטרטגיה לאומית לתחום הקריפטו, בלוקצ'יין וה Web3 ניתן למצוא את עו"ד יהודה שפר, לשעבר יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון והמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית; עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; אדם בניון ממייסדיי קוליידר ונצ'רס וקוליידר לאבס; פרופ' בני פנקס, מומחה לקריפטוגרפיה מאונ' בר אילן; יעל אלעד, שותפה אופרטיבית בקרן הון הסיכון אלף; פרופ' אלי בן-ששון, מנכ"ל ומייסד Starkware; אלון מורוך, מנכ"ל-מייסד של SSV labs; ד"ר גתית גור גרשגורן, לשעבר הכלכלנית הראשית ברשות ני"ע; פרופ' נועם ניסן למדעי המחשב באונ' העברית; יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד; איתן לביא CTO ב Decntralab ; ד"ר רועי צזנה, עתידן אונ' תל אביב; ועוד.
Comments