top of page

מה זה DAO- מענה לקול קורא של משרד המשפטים

ממש לפני פריצת מלחמת חרבות ברזל, הגשנו למשרד המשפטים את עמדתינו בנושא דאו. אנחנו מצרפים כאן את העמדה המלאה שלנו, שמסבירה איך אנחנו רואים DAO, ואיך, בעינינו, צריך לתפוס אותו.

כאשר מבקשים להגדיר את המושג דאו, התוצאה הראשונה לא תהיה קשורה למטבעות דיגיטליים, או עולם הווב3. Dao, אותו אנו מכירים בשם "טאו", הוא מושג בסינית, המתאר דרך, או שביל אותו בוחר האדם בחייו. לא במקרה בחרו יוצרי ה- DAO  הראשון לעשות שימוש בראשי התיבות האלה כדי לתאר את הארגון האוטונומי המבוזר, Decentralized Autonomous Organization אותו הם הקימו- השאיפה שלהם הייתה ליצור דרך חדשה של התארגנות חברתית, גלובלית ומבוזרת שמאפשרת פעולה למען מטרות משותפות, בה כל חבר יכול להצביע ולהשפיע על ההחלטות הארגוניות, באמצעות שימוש באסימוני משילות (Governance token) וללא ממשל תאגידי צנטרליסטי.

ברמת העיקרון, DAO פועלים בצורה הבאה:

1.     קבוצה של בני אדם מבקשים להתארגן למען מטרה משותפת, שבדרך כלל, אך לא תמיד, כוללת כתיבת קוד תוכנה והפעלתו לצורך מטרה מסוימת, או כוללת הפעלת מאמץ למען מטרה משותפת.

2.     מייסדי ההתארגנות יוצרים Governance tokens, ובעברית, אסימוני משילות. האסימונים הללו מייצגים את כוח ההצבעה היחסי בהחלטות. הדבר שונה מארגוני קוד פתוח אחרים, בהם אין הצבעות וההחלטה על מיזוג קוד מונחת ברוב המקרים בידי בעלי ההרשאות לספריית קוד (ריפוזיטורי) ספציפית.

3.     מייסדי ההתארגנות מאפשרים למשתמשים, תומכים, ובעלי עניין אחרים לקבל אסימונים על פי מפתח שמשתנה מדאו לדאו, וזאת בהתאם להחלטות והתנאים שנקבעו.

4.     לכל אסימון יש מידה מסוימת של השפעה בהצבעות בארגון עצמו. לאסימון עשוי להיווצר, אך לא תמיד, שווי מסוים בשוק המשני, בו ניתן לקנות או למכור את האסימונים הללו, במידת הצורך[1].

אבל כדי להבין את הצורך האמיתי בדאו, עלינו לצלול קודם לצורה בה מתנהל פיתוח תוכנה בעולם האמיתי, ולהבין את האתגרים אותם דאו בא לפתור. למעשה, עלינו להבין קודם מה שבור, על מנת שנוכל להבין את התיקון.

תפיסת הקוד הפתוח וגלגולה למבנה של שיתוף פעולה

במהלך השנים התבססו מספר מודלים עסקיים לפיתוח תוכנה[2]. במודל שהיה נהוג לאורך שנות התשעים והעשור הראשון של שנות האלפיים, חברה מפתחת תוכנה, ומוכרת רישיון שימוש. במודל הזה המשתמשת מקבלת עותק פיזי של התוכנה, או מורידה אותו אל המחשב שלה מהאינטרנט ועושה בו שימוש. רישיונות כאלה זכורים מתוכנות מיקרוסופט אופיס, אורקל ואחרות. מודל נוסף הינו מודל Freemium, בו המשמשת מקבלת עותק של התוכנה, בו סגורים חלק מהפיצ'רים ומשלמת עבור פתיחת הפיצ'רים כאשר היא רוכשת רישיון שימוש בתוכנה עצמה.

בשני המקרים הללו אין גישה לקוד התוכנה. המשתמשת מקבלת את התוכנה סגורה ולא ניתנת לשינוי, ואין לה דרך לראות, להציע שינויים או להרחיב את קוד התוכנה. זכויות היוצרים על התוכנה שמורות לחברה שפיתחה את הקוד והיא היחידה שמבצעת בו שינויים או משפרת אותו.

לצד המודלים הללו ואחרים, התפתח מודל פיתוח תוכנה אחר, שצבר תאוצה לאורך השנים. המודל נבע מתנועה שדגלה בפתיחה של קוד המקור של תוכנות, על מנת שמתכנתות רבות ברחבי העולם תוכלנה לשנות אותו, לשפר אותו וליצור ממנו יצירות נגזרות. המודל הסמי-אוטופיסטי הזה הושפע מתנועת התוכנה החופשית של ריצ'רד סטולמן ולפיו תוכנה שנכתבת שייכת לכלל, וכל מי שמפתח שיפורים או שינויים בקוד מחויב, על פי תנאי התוכנה, לפרסם את השינויים לשימוש חופשי של הציבור. כך, על פי יוזמי התנועה, יוכלו מפתחים "לעמוד על כתפי ענקים", כהגדרתו של ניוטון.

מודל זה הלך וצבר תאוצה עם השנים. את מכירת התוכנה החליפו שירותי תמיכה, תחזוקה ואריזת חבילות קוד פתוח לשימושים ארגוניים. שורה של חברות בהן Red Hat, SUSE, jFrog, אלמנטור ואחרות עושות שימוש במודלים עסקיים שונים של קוד פתוח- בהן התוכנה חופשית ברישיון ולא נמכרת ואילו החברות מתפרנסות בעיקר מתמיכה, אריזה וביצוע שינויים. באמצעות מודל זה יצרו יזמים אלה ואחרים חברות המוערכות בעשרות מיליארדי דולרים.

למעשה, מודל הקוד הפתוח מוצלח כל כך עד כי רבות מהתוכנות בהם אנחנו עושים שימוש כיום הינן תוכנות קוד פתוח. כך למשל, אנדרואיד, התוכנה המריצה את הטלפונים הסלולריים, מבוססת לינוקס. קוברנטיס, התוכנה המריצה את נימבוס- הענן הממשלתי, היא תוכנת קוד פתוח. אפאצ'י, התוכנה המריצה 31.2% משרתי האינטרנט בעולם, היא תוכנת קוד פתוח, ועוד.

מיזוגים, מזלגות ודאו

אבל לקוד פתוח יש בעיה. השליטה בכל תוכנה היא ריכוזית למדי, ולמעשה נתונה בידיים של אדם אחד.

נסביר: על מנת לארגן כתיבת קוד בצורה מבוזרת נוצרה מערכת ששמה גיט. מערכת זו מציגה את כל פיסות הקוד השונות שנכתבו על ידי המשתמשת הראשונה שפתחה את ספריית הקוד של הפרויקט, המכונה ריפוזיטורי. וכאן מתחיל הקסם.

משתמשות מרחבי העולם יכולות לגשת לגיט, ולקרוא את הקוד, את ההחלטות ואת תוכניות העבודה. אם מתכנתת רוצה לפתח פיתוח חדש היא יוצרת מזלג (פורק) ובונה תוכנה חדשה שעושה שימוש בקוד הישן, משפרת אותו או בונה פיצ'ר חדש.

כעת, למנהלת הריפוזיטורי יש אפשרות. היא יכולה להשאיר את המזלג קיים או שהיא יכולה למזג אותו אל קוד התוכנה. במידה והיא תחליט למזג אותו, המזלג יהפוך לחלק אינטגרלי מהתוכנה. בשלב מסוים, מנהלת הריפוזיטורי תאסוף את כל השינויים בקוד לגרסה חדשה של התוכנה ותבקש מהמשתמשים לעדכן את גרסת התוכנה.

נוצרת כאן בעיית ריכוזיות משמעותית. בתוכנות קוד פתוח שמור למנהלי הריפוזיטורים כוח עצום. הם שיכולים להחליט על כיוון פיתוח, או לשנות מסלול של ארגוני ענק. כך למשל, מייסד לינוקס, מערכת ההפעלה הנפוצה בעולם, לינוס טרובלדס, הסתבך בשערורייה הקשורה בניהול קוד התוכנה ונאלץ להתפטר[3]. מנהלי ריפוזיטורים אחרים נאלצים לתחזק במשך שנים חבילות תוכנה שנמצאות בבסיס של מאות אלפי מחשבים בעולם, ונותרים ללא קהילה תומכת בשעה שאחרים נאלצים להדוף לחצים סותרים המגיעים ישירות אל ראש הפירמידה.

בפרויקטים פופולריים ישנם אלפי, ואף עשרות אלפי תורמי קוד, שלכל אחד מהם תרומה קטנה לפיתוח הפרויקט. עם זאת, ברבים מהמקרים למנהלת הריפוזיטורי שמורה הסמכות הייחודית את מי למזג ואת מי לא- מה שמאפשר להן להחליט על הכיוון של הפרויקט.

אבל כיצד פרויקטים יכולים להתקדם בצורה כל כך ריכוזית? האם ישנה דרך בה ניתן לאפשר ליותר מאדם אחד לקבל החלטות? האם השיתופיות הזו תניע יותר אנשים לפעול למען מטרות משותפות ולא לזנוח אותן בדרך? כיצד ניתן ליצור פרויקטים שגם הניהול שלהם מבוזר ונהנה מחוכמת ההמון? כיצד ניתן ליצור פרויקטים בהם השותפים יכולים לתאם ולהחליט יחד על הכיוון, באופן דמוקרטי, תוך התחשבות בדעות שונות, מבלי ליפול למלכודת הריכוזיות והשליטה הבלעדית של גורם אחד?

הפתרון של דאו

כאן מגיע הפתרון של דאו. דאו מאפשר לגופים שונים להחזיק בזכויות הצבעה שישפיעו על עתידם של פרויקטים. למעשה זו התפתחות טבעית של תחום המטבעות הדיגיטליים. אם ניתן ליצור מטבע מבוזר, שאין בנק מרכזי שמנפיק אותו, ניתן ליצור גם אסימון הצבעה שיאפשר לגורמים שונים להצביע ולקבל החלטות יחד. כך, ישמר היחס בין מייסדי הפרויקט לבין המפתחים, המשתמשים והמפעילים. לכל אחד מאלה יוקצה כוח הצבעה מסוים, על פי מפתח שנקבע מראש והם יוכלו לקבל החלטות יחד.

למעשה, דאו רבים מקבלים החלטות בכל הקשור לפיתוח קוד, שינויים ושיפורים בו. כך לדוגמה אנו רואים את Arbitrum, דאו שמטרתו לפתח שדרוג תוכנה משמעותי (Rollup) עבור רשת האיתריום, שיאפשר העברות מהירות וזולות יותר, Uniswap, בורסה מבוזרת הפועלת כקוד תוכנה הרץ באופן עצמאי על רשת האיתריום, פוליגון, המפתחת גם היא רולאפ מבוסס הוכחה באפס ידיעה ועוד.

אבל השיטה עצמה טובה גם לקבלת החלטות בתחומים אחרים, ולכן אנו רואים כי המודל של דאו, במסגרתו מחולקים אסימוני הצבעה לגורמים שונים השותפים בדאו, על מנת שאלה יחליטו על עתידו, מתפשט לא רק לפיתוח תוכנה ספציפית אלא מתרחב גם לשימושים נוספים. כך למשל [4]UkraineDAO משמש לאיסוף כספים וניהולם וטובת נפגעי המלחמה באוקראינה, ConstitutionDAO, התארגנות שביקשה לרכוש עותק פיזי של החוקה האמריקאית, Mantle.xyz, דאו שמטרתו להשקיע במיזמי ווב3, ואחרים.

הנקודה המבלבלת- לאסימוני ההצבעה נוצר שווי

השלב הבא בהבנת הנושא חשוב במיוחד. דיברנו על שיטת הקוד הפתוח- שיטת פיתוח תוכנה חופשית, פתוחה לכל. דיברנו על שיטת קבלת ההחלטות והכשלים בה. אבל כאן מתווספת סוגיה נוספת, חשובה לא פחות. החומרה, וליתר דיוק מי שקונה אותה ומשלם על הפעלתה.

כדי להריץ את כל קוד התוכנה ששוחחנו עליו אנחנו צריכים מחשבים שיעבדו ויריצו אותו. למעשה, כאשר רכשנו עותק של מיקרוסופט אופיס לפני עשור, קיבלנו תוכנה שירדה אל המחשב האישי והמחשב האישי הריץ את התוכנה. כך שעל החומרה שילם המשתמש. כיום, כאשר אנחנו עושים שימוש בג'ימייל, אנחנו ניגשים אליו עם הדפדפן, אבל למעשה החומרה רצה על מחשב בבעלותה של גוגל, בדטה סנטרים ענקיים, אי שם בעולם, כל זאת תמורת תשלום- בין אם בפרסומות, או בתשלום חודשי לגוגל. למעשה, כל קוד תוכנה חייב לרוץ על מחשב. אבל על איזה מחשב רצים הדאו?

עם הבעיה הזו התמודדו כל המטבעות הדיגיטליים המבוזרים מאז ביטקוין. מי מריץ את התוכנה? מה מתמרץ את אלה המפעילים את המחשבים המריצים את הרשת?

התשובה היא כזו. כאשר נבנתה רשת המטבעות הדיגיטליים הראשונה הוחלט לכרוך בין אספקת משאבי המחשוב להרצת הרשת, להנפקת המטבעות. כלומר, מי שמספק משאבי מחשוב מקבל את המטבעות המונפקים בה, בתוספת עמלות המשולמות על ידי כל מי שרוצה לבצע העברה. העמלה, ברוב המקרים, מחושבת על פי גודל החישוב אותו מבקש המשתמש מהרשת לבצע- יותר כוח מחשוב, יותר עמלה.

החידוש של רשת האיתריום הוא שהיא נבנתה מלכתחילה כדי שתוכל להריץ קוד תוכנה, ותתומרץ על ידי האסימונים של הרשת. כלומר, מפעילי החומרה יקבלו מהמשתמשים עמלות באסימוני של המערכת, ומהפרוטוקול (מערכת החוקים של התוכנה) אסימונים חדשים.

כלומר, מפעילי המערכת יצטרכו לשלם דולרים כדי לרכוש חומרה שתפעיל את המערכת. המערכת תתגמל אותם באסימונים על ההפעלה. המשתמשים יצטרכו לרכוש אסימונים כדי להפעיל את המערכת, והמפעילים יצטרכו למכור את האסימונים בתמורה לדולרים, על מנת לשלם על החומרה וליצור רווח.

מה שנוצר לנו כאן הוא שווי לאסימונים עצמם. כאשר אנחנו מסתכלים על המערכת בצורה הזו, קל להבין מדוע נוצר שווי לא רק לאסימונים הבסיסיים של המערכת אלא גם לאסימוני ההצבעה בדאו השונים. שווי זה יכול להיות גבוה או נמוך, אבל הוא בעיקר ישקף את היקף השימוש באסימונים עצמם.

כאן, ניצב האתגר הרגולטורי המשמעותי. השווי שנוצר לאסימוני ההצבעה מאפשר סחר בהם ויוצר אתגרים שונים, שיפורטו בהמשך. אבל הנקודה הבסיסית שעלינו להבין בבואנו לשקול את הסוגייה היא זו: דאו, היא התארגנות אנושית מבוזרת שמקורה בתחום פיתוח התוכנה ועלינו להסתכל עליה ככזו. החלה של כללים מעולמות אחרים עלולה לחנוק את החדשנות ולגרום לישראלים שלא לקחת חלק במאמצי הפיתוח. כך לדוגמה, האם כאשר מתגלה באג בלינוקס, מישהו תובע את המתכנתים תורמי הקוד? לא. אם כך, אם נתייחס למחזיקי אסימונים בדאו כשותפים, האם אנחנו לא גוזרים עליהם דין אחר ממה שגזרנו על מתכנתי קוד פתוח?

האתגר הישראלי

התעשיה הישראלית נמצאת כיום במצב ביניים בעייתי. על פי מחקר שערכה חברת KPMG לבקשת פורום החברות במאי 2023, בישראל פועלות כיום 174 חברות, אשר מעסיקות 3,800 עובדים, וגייסו 3.85 מיליארד דולר. זאת ועוד, ישנם נתונים על מספר חברות בודדות הפועלות בישראל, העוסקות באספקת שירותים, בהם פיתוח קוד, אבטחת מידע ובניית פלטפורמות קוד פתוח לדאו[5], המעבירים להם מענקים (גרנטים) על פעילויות אלה, ואין מידע על מבני דאו ישראליים או כאלה שנרשמו בישראל.

עם זאת, על פי מחקר נוסף שערכה חברת BDO עבור הפורום, כבר באוגוסט 2022 הצהירו שליש מהחברות כי הן שוקלות או החליטו לעזוב את ישראל ו- 24% מהחברות החליטו כי לא יגייסו עובדים בישראל.

כלומר, מצד אחד אנחנו רואים כי יש תעשיה משמעותית בישראל, וחברות רבות נפתחות בתחום הקריפטו, בלוקצ'יין והווב3. מצד שני, אנחנו מגלים כי האקלים הרגולטורי ומחדליהן של הרשויות גורם לכך שחברות שנפתחו והחלו לפעול בישראל, עוזבות את המדינה. החשש המרכזי הוא שהוספה של כללים ישראלים במהותם, שיקבעו טרם יעוצבו הכללים בשווקי היעד המרכזיים באירופה, בריטניה וארה"ב, עלולות להביא את היזמים להבנה כי הסביבה הרגולטורית בישראל לא מאפשרת פעילות, ולעזוב את ישראל.

האתגר הרגולטורי

האתגר המרכזי של הרגולטורים בתחום טמון בשאלת העיתוי. אנו סבורים כי תופעת הדאו נמצאת בחיתוליה ועל כן מידת ההשפעה שלה על השוק, המשק ועל צרכנים ומשקיעים מועטה. זאת ועוד, השאלות המקיפות את התחום רבות וטרם ניתן עליהן מענה.

הנה מספר סוגיות עקרוניות שיש להמתין כי יתייצבו בטרם יהיה נכון לקבוע כללים בנושא:

הנה מספר סוגיות עקרונית בנושא:

1.     מהם יישומי ה- DAO המובילים? היישומים של דאו בעולם עדיין מתהווים ולא ברורים ונבנים על ידי קבוצות רבות בדרכים שונות, בצורה שמאפיינת פיתוח של קוד פתוח. כרגע, ממה שאנחנו רואים, מדובר בהתארגנות על גבי האינטרנט של מספר רב של אנשים, שכללי המשילות של ההתארגנות הזו נשענים באופן מלא או חלקי על טכנולוגיית הבלוקצ'יין או טכנולוגיות דומות. כמובן שההבחנה הזו נכונה לזמן כתיבת המסמך והדברים הללו ישתנו בהמשך על ידי קהילת המפתחים והמשתמשים.

2.     מהו המבנה המשפטי הראוי לדאו? ברור שדאו אינם חברה, שכן הם לא מאוגדים ככזאת ועל כן דיני החברות לא חלים עליו. כמו כן, נראה כי דיני השותפויות אינם חלים, שכן לא בטוח שיש כאן כוונה מסחרית, והשותפים אינם מכירים אחד את השני,  ובפועל אין הכוונה של ניהול השותפות אלא קבלת החלטות על ידי המשתתפים. עד כה, אנשים שקיבלו החלטות משותפות בקשר לפרויקטים בקוד פתוח לא הוגדרו כשותפים בשותפות (ר' למשל את מנגנון קבלת ההחלטות בApache[6]). אילו הם כן היו מוגדרים ככאלה, ונושאים בחבויות הנגזרות ממצב זה, אנשים לא היו לוקחים חלק בפרויקטים של קוד פתוח והפריצה הטכנולוגית שהעולם ידע בעשרות השנים האחרונות וגם קיום של תעשיית הייטק ישראלית, שברובה מבוססת על קוד פתוח, לא הייתה מתקיימת. אם כך, אולי דינים הראויים לדאו לא קיימים עדיין ויש להגדיר אותם באופן ייעודי?

3.     האם דאו מתאימים יותר להגדרות של מבנים של ארגונים ללא כוונת רווח? המבנה המקובל של הדאו הוא ללא כוונת רווח, במובן של אי חלוקת הנכסים המוחזקים על ידי הדאו. ישנם דאו המקבלים החלטות על גרנטים ולאחר מכן, מאצילים סמכות למורשי חתימה, בעלי הגישה לטרז'ורי, לחלק אותם בהתאם לקריטריונים שונים. האם המבנה הזה לא דומה יותר לארגונים ללא כוונת רווח? האם מחזיקי אסימוני המשילות לא דומים יותר לחברי עמותה מאשר למחזיקים מניות או שותפים?

4.     מהו אופן המיסוי של הדאו הנגזר מזה? האם יש מקום למסות התארגנות שכל מטרתה היא קבלת החלטות בקשר לקוד תוכנה? ואם נמסה התארגנות כזו, איך הדבר ישפיע על התארגנויות קיימות בהם אנשים מקבלים החלטות בקשר לקוד או בכלל בעולם שאינו קשור לווב3?

5.     מאפיינים שונים של דאו יוצרים אתגרים חדשים בתחום- כך למשל:

a.     אנונימיות המשתתפים: בדאו רבים חלק מהמשתתפים מזוהים אך ורק על ידי הכתובת הציבורית שלהם, ואין יכולת לשייך את אותה הכתובת לזהות של אדם, מה שיוצר אנונימיות של המשתתפים בדאו. לעיתים, גם מי שמשתתף בדיונים בפורומים מיוצג על ידי כינוי, ואין דרך לקשר את הכינוי לזהות ספציפית של אדם.

b.     חלוקת אחריות בין גורמים רבים: ברוב המקרים לדאו יהיו מחזיקים רבים של אסימוני משילות, בחלקם יהיה מבנה משפטי שישמש את הדאו, חברה שנותנת שירותים למבנה המשפטי, מפתחי ליבה ועוד. האתגר בנושא הוא מהי חלוקת האחריות בין גורמים אלו ומי נושא בה במקרים שונים?

c.     ביזור שלא מאפשר שליטה או סגירה: דאו, כמו מטבעות דיגיטליים, פועל בסביבה מבוזרת, כך שדאו יכול להמשיך לפעול גם אם הוטל צו בית משפט לסגור אותו, שכן הביזור שלו לא מאפשר הסרה או הורדה. הקוד קיים באופן עצמאי וכל עוד הרשת עליו הוא נמצא פועלת (איתריום, סולנה, ועוד) תפעל, הדאו ימשיך, עקרונית, להתקיים.

6.     מהו מעמדם ומכאן מהי אחריותם של המשתתפים בדאו? מי הם המשתתפים בדאו? האם אלה מצביעים? מחזיקי אסימוני משילות? שותפים בשיח בפורומים השונים? מי שמקבל שכר או תשלום מדאו? מי שמחזיק בגישה לארנקי מולטיסיג[7] של דאו? מהו רף המהותיות לגבי כל אחת מהאפשרויות?

סוגיה זו עומדת בבסיסם של מקרים רבים ברחבי העולם, וטרם הגיעה להכרעה לא של הרגולטורים העוסקים בנושא ובמקרים רבים גם לא של בתי המשפט. ראוי לציין כי בחלק ניכר של המקרים בהם אסימוני המשילות מוחזקים בבורסות ריכוזיות, או במקרה של דליגציה, לבעליהם כלל אין גישה לאסימונים הללו וכך אינם יכולים להשפיע על הדאו. אם כך, ברור שמעמדם והשפעתם שונה- אך השאלה היא מה מידת ההשפעה.

 

קריאת כיוון להמשך הפעילות הרגולטורית בתחום

שאלות אלה ואחרות טרם הוכרעו במדינות רבות ברחבי העולם. למעשה, רבות מהמדינות מבקשות שלא להכריע בנושא על מנת לתת למבנה זה להתפתח ולאחר מכן לקבוע כללים לגביו. למעשה, בעוד שבעולם פועלות מאות מיליוני חברות, כאשר על פי נתוני אתר DeepDAO.io, 36% מהערך הנעול בחוזים חכמים של דאו, מרוכז ב- 100 ארגונים בלבד ואין יותר מכמה אלפי דאו הפעילים כיום בעולם[8].

נתון זה, יחד עם הפעילות הנמוכה בשוק הישראלי, וההשפעה האפסית על משקיעים קטנים בפרט או על המשק בפרט, מאפשרים לישראל לתת לחדשנות להתפתח, מבלי ליצור סיכון משמעותי הדורש התערבות של הרגולטור לשם הגנה על משתמשי הקצה.

יתרה מכך, אנו סבורים כי הרגולציה הישראלית צריכה לפעול בצורה תואמת למדינות אירופה, ארה"ב והעולם המערבי. ברגע שמערכות החוקים יהיו דומות בין המדינות המובילות בעולם לבין ישראל, סט הכללים שיקבע יהיה זהה, וכך לא ייווצר מצב בו יזמים ונותני שירותים ישראלים מוצאים את עצמם בעמדה נחותה ולא תחרותית אל מול יזמים מאירופה וארה"ב, שפועלים בסביבה רגולטורית ברורה ונוחה יותר ברוב המקרים, תוך כדי שהם פועלים בשווקי יעד גדולים ומשמעותיים יותר מאלה של היזם הישראלי. יובהר, כי המדינות  המובילות באירופה טרם קבעו כללים ברורים בקשר לדאו, ולדעתנו ישראל אינה צריכה להיות חוד החנית בעניין זה, בטרם נפתרו בעיות בסיסיות הקשורות לתחום הבלוקצ'יין בישראל.


 

נספחים

נספח א': שאלות ותשובות

נספח א': שאלות ותשובות: מצ"ב מענה לשאלות שהוצגו במענה לקול הקורא

●      השימושים השונים וסוגי הפעילות שנעשים ב- DAO, והיקף הפעילות במסגרת DAO בישראל ובעולם.

במסגרת המסמך אנו מסבירים את עיקרי הנושא. על פי נותני אתר Deepdao.io, קיימים כיום למעלה מ- 19 אלף ארגונים אותם ניתן להגדיר כדאו, ובתוכם נעול ערך של כ- 18 מיליארד דולר. היקף הפעילות הישראלי של דאו הוא מצומצם עד לא קיים, משלל סיבות, ראשית, דאו אינו מוגבל לטריטוריה גיאוגרפית אחת, ולכן הגדרה של דאו כ"ישראלי" אינה קיימת. לא קיים מידע לגבי מספר החברות הישראליות החברות בדאו או שהקימו דאו. עם זאת, ישנן לא מעט ישויות המספקות שירותים לדאו שונים ברחבי העולם, בהם חברות פיתוח המפתחות טכנולוגיה עבור דאו כאלה או אחרים, חברות סייבר המספקות שירותי אבטחה, מפתחים עצמאיים המציעים פרויקטים לדאו ומקבלים גרנטים, חברות או יחידים הזוכים בבאג באונטי (תמריץ שארגון מספק למתכנתים ברחבי העולם על מנת לאתר חולשות בקוד) ועוד.

●      מאפייני הפעילות ותהליכי קבלת ההחלטות במסגרת ה- DAO על סוגיו השונים, לרבות היחס בין קבלת החלטות אנושית ובין השימוש בחוזים חכמים; הדרך בה נערכת הפעילות מול ספקים, נושים, לקוחות ובעלי עניין אחרים ומנגנונים לפתרון סכסוכים; ההתנהלות ביחס לנכסים מוחשיים, במקרים שקיימים; השימוש בטוקנים והזכויות המוקנות בהם, בין היתר לצורך ניהול ההצבעות וליצירת מערך תמריצים להשתתפות ולהשקעה ב- DAO.

כפי שהסברנו בהרחבה בנספח ג' המצורף למסמך זה, מרבית ההחלטות מתקבלות לאחר דיון ושימוש בפלטפורמות Off-chain כגון Snapshot, המתעדות את כמות האסימונים של כל מצביע ומורות לחלק אחר בארגון לבצע פעולה, שהיא בדרך כלל מימון של פעילות- פיתוח טכנולוגיה, פריסה של קוד, שינויים בקוד וכיו"ב'. מיעוט ההחלטות מתקבל on-chain ואנחנו רואים כמות הולכת ופוחתת של החלטות כאלה. באשר לשאלות האחרות, מכיוון שדאו הינה שיטה לשיתוף פעולה בין אינדיבידואלים ברחבי העולם, כל דאו מגדיר לעצמו את החוקים, אין אחידות לא בדרך ההתנהלות, לא בשימוש בטוקנים, לא לגבי הזכויות המוקנות בהם ועוד. למעשה, מכיוון שהשיטה המכונה דאו, טרם התייצבה, אנחנו בעיקר נמצאים בשלב הניסוי והטעיה ואנו צופים כי בעוד מספר שנים נוכל לראות מודלים ברורים יותר, שיוכיחו את עצמם כיעילים.

●      היתרונות והתועלות הקיימות, וכן אלו שעשויות לצמוח מפעילות במסגרת DAO לחברים בו ולבעלי עניין אחרים, ובכלל זה הסיבות המרכזיות לבחירה בצורת התאגדות זו על פני התאגדות באופן מסורתי. לצורך בחינת התועלות כאמור, נבקש להתייחס בין השאר לתוכן הפעילות המתבצעת במסגרת ה- DAO.

דאו היא שיטת התארגנות אינטרנטית, והיא מאפשרת לאנשים להשפיע על קבוצה או התארגנות, בהתאם לכוחם היחסי. היתרון והתועלת בשיטה זו נובע מהפילוסופיה של קוד פתוח, כפי שהוסבר באריכות במסמך. אני מצרף הסבר קצר.

קוד פתוח הוא שיטת הפיתוח המובילה בעולם. בשיטה זו, אנשים ברחבי העולם תורמים קוד ומפתחים מערכות שונות. למעשה, כמעט כל פיסת קוד עדכנית נכתבה בשיטה הזו- הטלפונים הסלולריים המופעלים על ידי אנדרואיד. שרתי הממשלה המופעלים על ידי קוברנטיס, מסדי הנתונים, שיחות הוידאו ועוד. אבל בקוד פתוח קיימת בעיה- מי מחליט איך התוכנה תיראה בסוף? מה יכנס לתוך עדכון ומה לא?

לשאלה הזו יש שתי תשובות. בדרך כלל לכל תוכנה יש אדם עם הרשאות בתוך מערכות ה- Git, שהן מערכות התיעוד של קוד, שיכול להחליט אם הוא ממזג פיסת קוד או לא- כלומר, האם קוד שנכתב על ידי אדם כלשהו, יכנס לעדכון התוכנה הבא, שיעודכן אצל כל מריצי התוכנה. אבל, כפי שראינו בשנים האחרונות, מתכנתים עלולים לעשות שימוש לרעה ביכולת הזו. כך ראינו למשל אדם ששינה את הקוד של חבילת קוד פתוח כך שתכיל הספד למתכנת שנטל את חייו, ולאחר מכן השבית אותה, אדם אחר החליט שכל המחשבים שמתחברים לרשת מ- IP רוסי ימחקו, ועוד.

במקרים האלה לא היה מדובר סתם בניצול לרעה של הרשאות. האנשים הללו היו המפתחים של אותן חבילות קוד, ולכן הם לא נזקקו למנגנון שיאפשר או ימנע מהם לבצע שינויים בקוד.

המבנה של דאו נותן לכל פתרון הוליסטי ומשמעותי. הוא מאפשר לקבוצות גדולות של אנשים להתערב בתהליך הפיתוח של ארגונים אינטרנטיים, ברמת הקוד, ברמה האסטרטגית וברמה המעשית. דאו לוקח את יכולות הצ'אט המורכבות שהתפתחו באינטרנט- מסרים מידיים, קבוצות דיון, דיסקורד, טלגרם, מיילינג ליסט ועוד ומוסיף להם רובד שמאפשר להחזיק מרשם מבוזר של חברים, כזה שלא ניתן לשינוי ואיש לא יכול לפגוע בו. האחזקה של אסימוני המשילות (Governance token) מאפשרת להפריד בין משתמשים משמעותיים, בעלי זכויות רבות יותר, לבין משתתפים שזה עתה הגיעו.

כאמור, יעילותו של מבנה זה סיפקה השראה לקבוצות שמובילות פרויקטים שאינם פרויקטים של פיתוח תוכנה, העושים שימוש בשיטה זו על מנת לפעול למען מטרות אחרות, כפי שפרטנו במסמך לעיל.

●      מדינת ישראל

●      הסיכונים המרכזיים בפעילות במסגרת ה- DAO לחברים בו ולבעלי העניין האחרים, בשים לב לתוכן הפעילות של ה- DAO.

הפורום לא סבור שניתן להעריך את הסיכונים בנושא שכן אין מידע על דאו "ישראליים" במהותם, איננו מכירים אף פאונדיישן של דאו שהתאגד בישראל, ופרט לפעילות של מתן שירותים, אין מידע מספק על מעורבות ישראליים בתחום. לצורך ההסבר ניתן להחליף את המילה דאו ב"התארגנות אינטרנטית", ואז קל להבין כי לא ניתן להעריך את הסיכונים המרכזיים במסגרת התארגנויות אינטרנטיות לחברים ולבעלי עניין בהם בשים לב לתוכן הפעילות בהתארגנות, ודבר זה צריך להיבחן כל מקרה לגופו.

●      תועלות וסיכונים למשק בכללותו מפעילות במסגרת DAO, תוך מתן ביטוי להשפעות מאקרו.

כפי שציינו ישנן לא מעט חברות ויחידים המספקים שירותים לדאו שונים, מפתחים עבורן טכנולוגיה בתמורה למענקים (גרנטים), מספקים שירותי אבטחת מידע וסייבר, עונים על באג באונטיז ועוד. על כן, הפעילות של יחידים וחברות ישראלים מול דאו יוצרת תועלת משמעותית בכך שמאפשרת ומגדילה את היקף ייצוא שירותים לחו"ל על-ידי  חברות ישראליות.

עם זאת, ראוי לציין כאן כי ברוב המקרים התשלום מבוצע באמצעות במטבע הדיגיטלי של הדאו עצמו, ולעיתים באמצעות מטבעות דיגיטליים אחרים- חלקם נדירים למדי. על כן, נוצר אתגר משמעותי, שכן הבנקים לא מוכנים לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. לכן, נוצר אתגר משמעותי לחברות בתחום למכור שירותים ולקבל עליהם תשלום מדאו ברחבי העולם. לאור העובדה שלא מעט חברות בענף הקריפטו, בלוקצ'יין וה-ווב3 עוסקות במתן שירותים לארגונים כאלה, נוצר קושי משמעותי לפעול מישראל, לשכור כאן עובדים, לשלם כאן מיסים, משכורות ושכירות ולתרום לפיתוח כלכלת ישראל.

●      הסדרה קיימת ומתגבשת על DAO בעולם לרבות הצעות קיימות בהקשר זה והאינטראקציה עם רגולטורים בעולם.

תשובה מפורטת בנספח ב', נכונה ל- 2022.

●      ההסדרה התאגידית הרצויה, ובפרט בנושאי הגבלת האחריות של החברים ב- DAO ; חובת הרישום לצורך הכרה ב- DAO כישות משפטית; וסוגיות של ממשל תאגידי והגנות מחזיקי מיעוט, בשים לב לתוכן הפעילות ב- DAO .

הפורום סבור שעוד מוקדם להסדיר את התחום וכי יש לחכות לעיצובו, לפני דיון בכללים המיועדים לאסדרתו. באופן כללי הפורום סבור כי כללים צריכים להיות תואמים לכללים הנהוגים במדינות המובילות בעולם, לאפשר סנדבוקס רגולטורי, וליצור יתרון תחרותי לאלה שיבקשו לפעול מישראל, כל זאת על מנת לתמרץ את הכלכלה והמשק. 

●      היבטי המס של ה- DAO והמשתתפים בו.

הפורום סבור שעוד מוקדם להסדיר את התחום וכי יש לחכות לעיצובו, לפני דיון בכללים המיועדים לאסדרתו. באופן כללי הפורום סבור כי כללים צריכים להיות תואמים לכללים הנהוגים במדינות המובילות בעולם, לאפשר סנדבוקס רגולטורי, וליצור יתרון תחרותי לאלה שיבקשו לפעול מישראל, כל זאת על מנת לתמרץ את הכלכלה והמשק. 

●      הצורך והאתגרים בהחלת רגולציה פיננסית קיימת, על סוגיה השונים, על פעילות שנעשית באמצעות DAO, ובכלל זה בכל הקשור למוצרים ושירותים פיננסיים שונים.

הפורום סבור שעוד מוקדם להסדיר את התחום וכי יש לחכות לעיצובו, לפני דיון בכללים המיועדים לאסדרתו. באופן כללי הפורום סבור כי כללים צריכים להיות תואמים לכללים הנהוגים במדינות המובילות בעולם, לאפשר סנדבוקס רגולטורי, וליצור יתרון תחרותי לאלה שיבקשו לפעול מישראל, כל זאת על מנת לתמרץ את הכלכלה והמשק. 

●      סיכוני הלבנת הון בפעילות DAO, ההסדרה הקיימת בעולם, וכן האתגרים בהחלת חובות למניעת הלבנת הון על פעילות DAO.

הפורום סבור שעוד מוקדם להסדיר את התחום וכי יש לחכות לעיצובו, לפני דיון בכללים המיועדים לאסדרתו. באופן כללי הפורום סבור כי כללים צריכים להיות תואמים לכללים הנהוגים במדינות המובילות בעולם, לאפשר סנדבוקס רגולטורי, וליצור יתרון תחרותי לאלה שיבקשו לפעול מישראל, כל זאת על מנת לתמרץ את הכלכלה והמשק. 

●      אתגרים ייחודיים נוספים ל- DAO שיש לתת להם מענה רגולטורי.

הפורום סבור שעוד מוקדם להסדיר את התחום וכי יש לחכות לעיצובו, לפני דיון בכללים המיועדים לאסדרתו. באופן כללי הפורום סבור כי כללים צריכים להיות תואמים לכללים הנהוגים במדינות המובילות בעולם, לאפשר סנדבוקס רגולטורי, וליצור יתרון תחרותי לאלה שיבקשו לפעול מישראל, כל זאת על מנת לתמרץ את הכלכלה והמשק. 

 


 

נספח ב': סקירה רגולטורית בנושא DAO, נכונה ליולי 2022:

סקירה זו בוצעה כחלק מדו"ח נרחב יותר שהוגש ביולי 2022 לרשות המיסים ונערך על ידי עוה"ד ליאת גרבר וצוותה  ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, כחלק מהיערכות למיסוי ענף הקריפטו.

בריטניה

DAOs הם עדיין מושג חדשני יחסית ומעמדם המשפטי הרשמי בבריטניה עדיין לא מוגדר. ללא מעמד כישות משפטית רשמית, ל-DAO אין כרגע אישיות משפטית. המשמעות היא ש-DAO בבריטניה לא יכול להחזיק בנכס או להתקשר בחוזה עבור עצמו, מה שמהווה מגבלה לעומת מבנים ארגוניים סטנדרטיים כמו תאגידים או שותפויות.

הסטטוס הרגולטורי של DAOs מבוסס כרגע על המסגרת המסדירה את האסימונים הבסיסיים שלהם.

עם זאת, עדיין יש בעיות משפטיות נרחבות כדוגמת סמכות שיפוט (שכן DAO יכול להיווצר על ידי משתתפים שאינם ידועים). בנוסף, האסימונים מייצגים תרומה ראשונית של כל משקיע, אך בהעדר ישות משפטית לא ניתן להתייחס אליהם כאל מניות או כל נייר ערך אחר.

ארה"ב

החקיקה הקיימת בארה"ב לגבי DAO הינה במדינת ויומינג. ביולי 2021, ויומינג הפכה למדינה הראשונה שפרסמה חקיקה המאפשרת באופן ספציפי את היווצרותם של .DAO[9] חוק זה הינו השלמה לחוק LLC הקיים, ומאפשר יצירת DAO כחברה באחריות מוגבלת.

חוק החברות של המדינה חל בנוסף על ארגונים מסוג DAO,[10] כאשר בסתירה בין חוק החברות לחוק החדש, החוק החדש גובר.

להלן כמה דרישות עיקריות מתוך החוק:

1.     שימוש ב-DAO, LAO או DAO LLC בשם הארגון כדי להבחין בינם לבין השימושים הנוכחיים של LLC. סעיף התקנון חייב לכלול הודעה ספציפית המתריעה בפני כל החברים הפוטנציאליים בארגון שה-DAO עשוי לבטל את חובות הנאמנות ולהגביל העברת זכויות בעלות, נסיגה או התפטרות מה-DAO, החזרת תרומות הון ופירוק ה-DAO.[11]

2.     ניהול הארגון יהיה מנוהל על ידי חברים מהארגון או על ידי חוזה חכם/אלגוריתם, אלא אם צוין אחרת בתקנון החברה.[12]

3.     תקנון הארגון יסדיר מגוון פעילויות המתבצעות בדרך כלל על ידי תאגידים, לרבות: זכויות חברים, חובות, יחסים, זכויות הצבעה, פעילויות DAO וכיצד הן יתנהלו, אמצעים לתיקון התקנון או הסכם ההפעלה, חלוקות, יכולת העברה של זכויות חברות, פירוק וחלוקה לחברים עם פירוק, נהלים לתיקון, עדכון, עריכה או שינוי של חוזים חכמים החלים, ואמצעי זיהוי זמין לציבור עבור כל איש קשר חכם המשמש לניהול ה-DAO. חלק גדול מהמידע הדרוש להפעלת ה-DAO יהיה זמין במסמך של הישות שיוצרת את ה-DAO ובו יפורסמו יתרונותיו לחברים פוטנציאליים.[13]

4.     ככל והארגון מנוהל בצורה אלגוריתמית,[14] אין זה הכרחי עבור ה-DAO לחשוף את פעולת החוזה/ים החכמים המשמשים לביצוע העסקאות של ה-DAO, אלא החוק דורש שהחוזים החכמים הבסיסיים חייבים להיות "ניתנים לעדכון, שינוי או שדרוג בדרך אחרת".[15] יש לציין שדרישה זו אינה תואמת לטכנולוגיה של הבלוקצ'יין, שכן אחד המאפיינים של חוזים חכמים הוא שהם אינם ניתנים לשינוי, כך ששינוי החוזים אינו אפשרי ללא חוזה חדש לחלוטין שיחליף את הגרסה הקודמת.

מדינה נוספת אשר הכניסה DAO באופן מוסדר לחקיקה הינה ורמונט, אשר על פי חוק החברה באחריות מוגבלת של ורמונט,[16] DAO יכול להירשם כ-Blockchain Based LLC ("BBLLC") וכך לספק אחריות מוגבלת לחבריו וכן להקשר בחוזים.

יצוין, כי בשנת 2017 פורסם על ידי ועדה של ה-SEC דו"ח בנוגע ל-DAO ספציפי שהתפרסם בשם גנרי זה בשל המשמעות שהייתה לאירוע הפריצה אליו לעתיד בלוקצ׳יין האיתריום. אחת מהמסקנות אליהם הגיעו בדו"ח, היא כי חוקי ניירות הערך הפדרליים של ארה"ב חלו על ההצעה והמכירה של אסימונים מטעם אותו DAO משנת 2016, כך שהאסימונים הוגדרו כניירות ערך לפי חוק ניירות הערך שנת 1933 וחוק בורסת ניירות ערך משנת 1934.[17] ואולם, חשוב להדגיש, כי דובר בהתארגנות ספציפית שהתנהלה באופן מסוים וכל תכליתה הייתה הקמת מעין קבוצת השקעה משותפת לשם השאת רווחים לחבריה. השם  DAO הפך שם גנרי לארגונים שאופן ניהולם והשליטה בהם מבוזרים אך מטרותיהם עשויות להשתנות מקצה לקצה. חלקם יהיו למטרות רווח וחלקם לא, חלקם ירכשו נדל״ן במדינה מסוימת ואחרים ינסו לרכוש עותק מקורי של הכרזת העצמאות של ארה״ב מטעמים שאינם כלכליים בהכרח[18] חלקם רק ינהלו במשותף פרויקט טכנולוגי בדמות פרוטוקול קוד פתוח על הבלוקצ׳יין ואחרים ינסו לנהל במשותף השקעות שתשואתן תחולק לחברי הקבוצה. לא ניתן, אם כן, להבנתנו, לגזור גזירה שווה על כל ה DAOs (ובהתאם, על הטוקנים שהם מנפיקים או מוכרים ואשר משמשים לשליטה על הDAO, לשימוש במוצר זה או אחר, או להשאת רווחים), שכן המכנה המשותף להם הוא הרצון לבזר את השליטה ולנהלה באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ׳יין, וזה בלבד.

הצעת החוק, אשר צוינה לעיל, נוגעת גם היא בנושא ה-DAOs. לפי הצעת החוק, מוכרים מוסדות DAOs כישויות מסחריות לצורכי מס. בנוסף, מוצע לחייב DAOs  להתאגד כדין תחת חוקיה של סמכות השיפוט הרלוונטית.

גרמניה

בגרמניה אין חקיקה הנוגעת ל-DAO. ללא חקיקה מוסדרת, נופל DAO לתוך קטגוריה של שותפות כללית. סיווג זה בעל סיכון כלפי המשתתפים שכן כתוצאה מכך יש אחריות אישית ובלתי מוגבלת של כל המשתתפים המעורבים.

בהמשך לאמור לעיל בנוגע לחקיקה במדינת וויומינג בארה"ב, נציין כי בשל הסכם הידידות, המסחר והניווט בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לארצות הברית של אמריקה מה-29 באוקטובר 1954, לחוק זה יש גם השפעות קונקרטיות על החברות הגרמניות והאירופיות. כלומר, חברת DAO LLC מוויומינג מוכרת גם בגרמניה כחברה בערבון מוגבל ויכולה לפעול בתוך אירופה.

מאמר אשר סקר את המצב המשפטי שך DAO בגרמניה העלה 4 אופציות אפשריות לבניית DAO מבחינה משפטית:[19]

1.     DAOs ללא ישות משפטית רשומה- האפשרות הראשונה, שמשתמשים בה רבות דרך הDeFi-Ecosystem, היא לא להקים ישות משפטית בכלל ולנסות ליצור מבנה מבוזר לחלוטין. עם זאת, אין זה אומר ש-DAOs ללא ישות משפטית רשומה פועלים מחוץ לחוק. ברוב תחומי השיפוט, הם יחשבו כשותפויות כלליות עם ההשלכות המשפטיות המתאימות.

הבעיה המרכזית בישות מסוג זה, מלבד הסיכון לאחריות אישית, הינו קביעת מקום מושבה ותחום השיפוט של הישות.

2.     הקמת DAO עם מעטפת אחריות המגינה על חברי הארגון- BBLLC/ LAO (Legal DAO).

3.     הקמת DAO כחברת מוגבלת- DAO LLC.

4.     הקמת DAO כקרן- ארגון שהוקם על ידי מייסד אחד או יותר כדי למלא דרך קבע מטרה שהוגדרה על ידי המייסד, בעזרת הנכסים המוקדשים לקרן.

בדומה לארגון בלוקצ'יין, הן בקרן לא ניתן לעדכן את כוונת המייסד אלא רק בתנאים חריגים ביותר. בנוסף, היבט האוטונומיה הינו היבט בסיסי בשני הארגונים.

עם זאת, ישנם כמה סוגיות העולות בכל הקשור לקביעת DAO כקרן. ראשית, בתחומי שיפוט מסוימים, ישנה שאלה אם סחורות וירטואליות, שיהיו באופן קבוע בצורת אסימונים ב-DAOs, הם נכסי קרן מתאימים. בנוסף, בתחומי שיפוט רבים, ארגון קרן מחייב דירקטוריון, המייצג את הקרן כגוף ניהולי בעסקאות משפטיות. מציאת מועצת מנהלים יכולה להיות קשה עבור DAOs כשמטרתו הבסיסית הינה ביזור מלא.

פתרון לסוגייה האחרונה הינה הקמת Foundation company,[20] מבנה משפטי אשר הוכנס לחוק באיי קיימן. מבנה משפטי זה הינו יצור כלאיים, הפועל כנאמנות מאוגדת תוך שמירה על אישיות משפטית נפרדת שלחברה. בתור נאמנות, יכולה להגדיר מוטבים לפי סוג של אנשים, כך לדוגמא יכולה להגדיר מוטבים כ-"מחזיקי אסימונים".

שוויץ

נכון לעכשיו, לא ניתן להקים DAOs לפי החוק השוויצרי. לפיכך, DAOs מוסדרים הם בהכרח ישויות של חוק זר. במצב זה, יש לאפיין ארגון DAO כישות לפי המשפט הבינלאומי וזאת על מנת להגדיר את השפעותיו המשפטיות בשוויץ.

ההכרה ב-DAOs זרים בשוויץ נקבעת לפי חוק המשפט הבינלאומי הפרטי השוויצרי(PILA).[21]

תחת חוק זה, ישנן שתי הגדרות אפשריות ל-DAO:

1.     הגדרה כחברה- לפי ה-PILA, איגוד מאורגן של אנשים או נכסים מאורגנים נכנסים תחת ההגדרה של חברה. בחוק זה אין חשיבות לשאלה האם מדובר בישות משפטית, ומה מטרת הארגון, ומטרתו לאפשר לכמה שיותר איגודים להיכנס תחת הגדרת החוק.

אם כן, קריטריון המפתח בשאלה האם ישות נכנסת להגדרת חברה הוא האם מדובר בארגון.

מעבר לקריטריונים הכלליים אותם מגדיר החוק, ישנם קריטריונים משלימים הנדרשים על מנת להיחשב כחברה בעלת נכסים מאורגנים:

1)       נכסי החברה צריכים להיות מנוהלים על ידי מנהל

2)       נכסי החברה אינם יכולים להיות תלויים בנכסי המנהל

3)       חייבת להיות לנכסים מטרה ראויה.

2.     ככל ולא ניתן להגדיר את ה-DAO כחברה, יאופיין ה-DAO כחוזה.[22] 

על מנת לבחון אם DAO נופל תחת ההגדרה של חברה לפי ה-PILA, יש לנתח את ה-DAO הספציפי לפי הקריטריונים הקבועים בחוק.

יש הרואים את ה-DAO כנופל תחת ההגדרה של חברה לפי ה-PILA.[23] לפי גישה זו, DAO הינו ארגון בעל מטרה ייחודית, מה שמספיק על מנת להגדירו כארגון. בנוסף, ניתן לראות את בעלי האסימונים של ה-DAO כבעלי מניות.

לפי גישה זו DAO הינו איגוד מאורגן של בני אדם ולא של נכסים.

קנדה

DAOs אינם מבוססים בדרך כלל כישויות משפטיות מובחנות בשיטות קונבנציונליות. דבר זה נובע מכך שיצירת ישות משפטית מובחנת כרוך ביצירת מסמכים מורכבים המוגשים לגוף ממשלתי כדי להביא את התאגיד לקיום, דבר שמקדמי ה-DAO מנסים להימנע ממנו.[24]

בנוסף, היחסים הבדויים בין משתתפי ה-DAO מחלישים גם ה את הטענה לפיה ניתן לסווג את ה-DAO כישויות משפטיות מובחנות.

חוקי התאגידים הקנדיים דורשים שמידע תאגידי מסוים יפורסם או יירשם לציבור למטרות אחריות ושמירת תיעוד. עבור DAOs רבים פעולות אלו מנוגדות לעקרונות ה-DAO. בהיעדר אחד מהם, לא ברור אם ממשלה כלשהי תרצה לספק למחזיקי האסימונים הללו את אותה אחריות מוגבלת שמקבלים בדרך כלל בעלי תאגיד.

מסיבות אלו, DAOs עשויים להיות מאופיינים כשותפויות. באונטריו למשל, שותפות היא קשר בין אנשים המנהלים עסק משותף במטרה לרווח. DAOs בעלי מטרה דומה בעודם מאפשרים לאנשים עם מטרות משותפות לממש הזדמנויות עסקיות בצורה מתואמת.

מאידך, מאפיין חיוני של שותפות הינו היבט השיתוף, ואילו ב-DAOs לא ברור אם משתתפים המצביעים על פרויקטים המוצגים בפניהם ייחשבו כמנהלים עסק משותף.

קיימת גם אי ודאות האם ניתן לראות בחוזים החכמים הבסיסיים של DAO כהסכמי שותפות או מסמכים המעידים על כוונה ליצור שותפות. עצם העובדה שיש רכוש משותף, בעלות חלקית על נכס או שיתוף בתשואות ברוטו אינה קובעת, כשלעצמה, שקיימת שותפות.[25]

מסיבה זו, לא ברור אם DAOs הם סוג של שותפות או כלי המסייע בניהול נכס בבעלות משותפת עם תשואות ואינטרסים מובחנים בין הבעלים.

אוסטרליה

ל-ATO אין הנחיות ספציפיות לגבי מיסוי DAOs. עם זאת, בהתחשב ב-DAO אינו ישות רשומה בשום תחום שיפוט ואין לו שליטה מרכזית, הוא אינו יכול לשלם מיסים בעצמו. לכן זה דומה לישות כגון Australian Incorporated Limited Partnership) ILP) שהיא ישות עסקית שמעבירה כל הכנסה שהיא מרוויחה ישירות לבעליה. לפי פרשנות זו, סביר להניח שכל הכנסה שתועבר לחברי ה-DAO תהיה כפופה למס הכנסה, ומכירת אסימוני DAO אשר עלו מאז רכישתם תהיה כפופה למיסוי רווח הון.

יובהר כי בכוונת המחוקק באוסטרליה להסדיר נושא זה בקרוב, וכי ועדת הסנאט האוסטרלית המליצה באוקטובר 2021 להכניס ארגונים אוטונומיים מבוזרים לחסות חוק התאגידים.[26] על גישה זו נמתחה ביקורת,[27] שכן בכוונת המחוקק האוסטרלי להכניס ישויות מסוג DAO תחת חוק קיים, ואילו נראה שמאפייניו החדשניים לא יתאימו במדויק להגדרות החוק הקיימות. לפיכך, נדרשת, לדעת כותבי הביקורת, חקיקה נפרדת וייחודית.


 

טבלה מסכמת: DAO- משפט משווה- נכונה ליולי 2022

 

מדינה

DAO

בריטניה

מעמדו המשפטי הרשמי בבריטניה עדיין לא מוגדר.

באופן מופשט, יתכן כי DAO יכנס בתוך הקטגוריות של שותפות כללית או הסכם מיזם משותף בין המשתתפים

ארה"ב

מדינת ויומינג- ישנו תיקון לחוק LLC הקיים, המאפשרת יצירת DAO כחברה באחריות מוגבלת.

 

מדינת ורמונט- על פי חוק החברה באחריות מוגבלת של ורמונט, DAO יכול להירשם כ-Blockchain Based LLC וכך לספק אחריות מוגבלת לחבריו וכן להקשר בחוזים.

 

ישנה הצעת חוק המציעה להחיל את חוקי המס של גופים מסחריים על ארגוני DAOs.

בנוסף, מוצע לחייב ארגונים שכאלה להתאגד תחת חוק המקומי.

 

 

גרמניה

בגרמניה אין חקיקה הנוגעת ל-DAO. ללא חקיקה מוסדרת, נופל DAO לתוך קטגוריה של שותפות כללית.

שוויץ

נכון לעכשיו, לא ניתן להקים DAOs לפי החוק השוויצרי. לפיכך, DAOs מוסדרים הם בהכרח ישויות של חוק זר.

ההכרה ב-DAOs זרים בשוויץ נקבעת לפי חוק המשפט הבינלאומי הפרטי השוויצרי (PILA).

פורטוגל

אין מדיניות או חוקים לגבי DAO.

מלטה

אין מדיניות או חוקים לגבי DAO.

סינגפור

אין מדיניות או חוקים לגבי DAO.

קנדה

אין מדיניות או חוקים לגבי DAO.

לפיכך, DAOs עשויים להיות מאופיינים כשותפויות.

אוסטרליה

אין מדיניות או חוקים לגבי DAO.

כיום דומה לישות ILP,  שהיא ישות עסקית שמעבירה כל הכנסה שהיא מרוויחה ישירות לבעליה.


[1]מבוסס על Chainalysis, "The Chainalysis state of web3 report", June 2022

[5] דוח מצב תעשיית הקריפטו, בלוקצ'יין והווב3, KPMG עבור ICBW3, מאי 2023

[6] אפאצ'י הוא פרויקט קוד פתוח, במסגרתו מפותח שרת "אפאצ'י" המשמש כשרת אינטרנט המפעיל כיום למעלה מ- 31% מאתרי האינטרנט בעולם. במסגרת הפרויקט פותח שרת אפאצ'י, הגרסאות שלו מעודכנות, נוספים לו תפקודים נוספים, ומבוצעים שיפורי אבטחה המוטמעים בגרסאות השונות של השרת. הפרויקט מעדכן מעת לעת את התוכנה ומפיץ עדכונים למשתמשים, כל זאת במודל פתוח שאינו דורש רישיון שימוש.

[7] ארנק מולטיסיג הוא ארנק המאפשר לכמה מחזיקי מפתחות לחתום על העברות ולבצע אותן בהרכבי חותמים שונים. הטכנולוגיה עצמה של רבים מהמטבעות הדיגיטליים, מאפשרת ליצור העברה שהתנאי לביצועה וכניסתה לבלוקצ'יין יהיה חתימה באמצעות שני מפתחות פרטיים או יותר, בהרכבים שונים. בצורה הזו אנחנו מקבלים שליטה טובה יותר ומבוזרת יותר על העברות כספים- בדומה להרכבי חותמים בחברות ובחשבונות בנק בעולם המסורתי.

[8]  https://deepdao.io/organizations, נשלף ביום ה- 13/9/23, סה"כ ערך נעול ב- 100 דאו המובילים עמד על 6.351 מיליארד, וכלל הערך הנעול עמד על 17.6 מיליארד דולר.

[9] Wyoming Decentralized Autonomous Organization Supplement. Wyo. Stat. Ann. § 17-31-101

[10] The Wyoming Limited Liability Company Act

[11] Wyo. Stat. Ann. § 17-31-104(c)

[12]  Wyo. Stat. Ann. § 17-31-109

[13] Wyo. Stat. Ann. § 17-31-106(c)

[14] Wyo. Stat. Ann. § 17-31-109

[15] Wyo. Stat. Ann. § 17-31-105(d)

[20] See The Foundation Companies Law 2017, 25th April 2017, Cayman Islands, available under: http://www.dlp.gov.ky/portal/pls/portal/docs/1/12408397.PDF (last visited 11.17.2021).

[21] Federal Act on Private International Law of 18.12.1987 (Private International Law

Act; PILA; SR 291).

[22] Chapter 9 of the PILA (Art. 150 par. 2

PILA).

[25] AE LePage Ltd. v. Kamex Developments Ltd. [1977] 16 O.R. (2d) 193.

bottom of page