חברות הקריפטו הישראליות קוראות למחוקקים ולמקבלי ההחלטות לפעול לשינוי הרגולציה המקומית כדי לאפשר לחברות בענף לצמוח, לפעול גלובלית ולקלוט עוד עובדים. אבל סקר שנערך לאחרונה על-ידי פורום החברות מצביע על כך ששליש מהסטארט-אפים בתחום שוקלים לעזוב
יואל צפריר, בשיתוף ICBW3
לא עובר כמעט שבוע מבלי שאנחנו נחשפים לדוח כזה או אחר על מצבה העגום של תעשיית ההיי-טק בימים אלה. תולדה של האטה כלכלית שהסתמנה כבר בסוף 2021 והתעצמה ב-2022, בין היתר על רקע העלאות הריבית, המלחמה באוקראינה ויתר המועקות הגלובליות. בסוף, ההיי-טק הישראלי ניזון בעיקר מהון סיכון זר. בעולם מתחילה להירשם התאוששות מסוימת, אך נראה שזו פוסחת על ישראל. דווקא על רקע זה מעניין לגלות שתעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו, תעשייה עתירת טכנולוגיה, רושמת צמיחה יציבה כשהיא קולטת לתוכה עוד ועוד עובדים, רובם מהנדסי פיתוח ומתכנתים.
בדוח מצב שהכינה פירמת הייעוץ KPMG לפורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0, עולה שבישראל פועלות כיום 174 חברות בעולמות הקריפטו, העוסקות בעשרה תחומי פעילות שונים - מניהול סיכונים, דרך ארנקים דיגיטליים ותשלומים ועד פיתוח בלוקצ'יין, טוקניזציה, אשראי, הלוואות והשקעות - כולל תחומים שפחות מוכרים, כמו "ארגון עצמאי מבוזר" - חברות המציעות כלים לניהול ארגונים אוטונומיים מבוזרים, שבהם חוקי הארגון מבוססים על קוד פתוח, קבלת החלטות שיתופיות ושקיפות מלאה. החברות השונות מעסיקות 3,800 עובדים והן גייסו 3.85 מיליארד דולר למימון פעילותן בין השנים 2013 ל-2023. לפי הדוח, יש כיום עשר קרנות הון סיכון הפעילות בתחום.
אך אליה וקוץ גדול בה. למרות שהתעשייה בישראל נמצאת במגמת צמיחה, היא עדיין במקום נמוך בהשוואה לממוצע העולמי והיא עלולה לפספס את הפוטנציאל האדיר הקיים כיום בתחום בעולם. "יש כאן מצב די אבסורדי", אומר ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין וה- Web 3.0) ICBW3). "דווקא ישראל, שהיא מוקד מופלא של ידע ומחקר בתחומי הקריפטו, ממש אור לגויים, מתקשה להמריא בשל חסמים רגולטוריים כבדים שלא קיימים בשום מקום אחר בעולם. הפוטנציאל של השוק הישראלי טרם מומש במלואו ואם לא תבוצע התאמה רגולטורית מקיפה, חלק גדול מהמוחות המבריקים שיושבים כאן עלול לברוח".
חסמים בנקאיים ומיסויים
החסמים העיקריים כיום שמונעים את פיתוח תעשיית הקריפטו בישראל הם קודם כל החסמים הבנקאיים. הבנקים, כך טוענים ראשי הפורום, מערימים קשיים לא הגיוניים על חברות מהענף ולמעשה מונעות מהן לפעול כאן. במחקר איכותני שביצע הפורום ובו השתתפו כמה עשרות מנהלים בכירים ומקבלי החלטות בחברות הקשורות לתחום, התברר ש-80% מהחברות חוו הפסדים ונזקים כתוצאה מהתנהלות הבנקים, 70% מהן חוו קושי בהעברות בנקאיות ו-79% מהחברות חוו קושי בפתיחת חשבונות. זה מצב בלתי נסבל. אומר לך יותר מזה: ל- 75% מהחברות נרמז שלא יתקבל כסף שמקורו בקריפטו. כ-66% מהמנהלים גם מסרו שהבנקים ביקשו לוודא שהחשבון מנותק מפעילות קריפטו. התוצאה של כל זה היא מאוד מדאיגה ולהבנת הפורום צריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות, שכן 33% מהסטארט-אפים החליטו או שוקלים לצאת מישראל, ו-24% הודיעו שלא יגייסו יותר עובדים בארץ.
"הפגיעה בחברות היא רב מערכתית", אומרים בפורום. "זה מתחיל בכל מה שקשור להפקדה או העברה של כספים. 63% מהמנהלים ציינו שהבנקים מציבים תנאים מקדימים בהפקדה או העברה של כספים. קח למשל נושא כמו תשלומי מיסים - 36% סיפרו כי חוו קושי בתשלום דרך הבנק. חמור מכך - 20% מהמשיבים שילמו קנסות, ריביות או קיבלו עיקולים כתוצאה מעיכוב בתשלום מיסים שנגרם בגלל התנהלות הבנקים".
גם בעיית המיסויי היא חריפה במיוחד. החברות מגייסות הון בתמורה למטבעות דיגיטליים ונמצאות בנחיתות לעומת חברות היי-טק אחרות. הרשויות - רשות ניירות ערך ורשות המיסים - לא מכירו בכך ומסרבות לתת להם את הפטורים שמקבלות חברות טכנולוגיות אחרות. אם חברות ההיי-טק משלמות 25%-28% מס על אופציות, חברות הקריפטו נאלצות לשלם מס של 50% רק בגלל שהן גייסו בטוקנים. זו בעיה משמעותית ביותר. על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק של חברי הכנסת דן אילוז, אראל קלנר ושמחה רוטמן, שעברה לאחרונה בוועדת השרים לחקיקה, המציעה להעניק פטור מממס רווחי הון לתושבי חוץ ממכירת מטבעות דיגיטליים ולהשוות את ההקלה במיסוי אופציות לעובדים, כך שתכלול גם מטבעות דיגיטליים. "אנחנו לא מבקשים יותר מאחרים אלא רק שוויון לאחרים", מדגישים ראשי הפורום.
אז איך בכל זאת החברות מתמודדות עם המצב? מתברר שהמחקר בדק גם זאת ועולה ממנו ש-67% מהמנהלים ציינו, כי הם פועלים בדרכים נוספות או עוקפות לצורך הפעילות הכספית של החברות בישראל. זה כמובן לא פתרון מספק, כי השימוש בדרכים נוספות לצורך הפעילות הכספית של החברה בישראל כרוך בעליות גבוהות.
אחרי כל זאת, יש גם נקודות אור. למרות המצב, כ-56% מהמנהלים בתעשייה עדיין אופטימיים ומאמינים שיחולו שינויים לטובה בענף בשנים הקרובות.
"לחשוף את הרגולטורים לפוטנציאל העצום של התעשייה"
פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0 - ארגון בו שותפים הגופים המובילים את הענף - הוקם עם מטרה ברורה לאפשר לתעשייה לצמוח ולשגשג כאן בישראל, להפסיק את האפליה כנגד ענפי הקריפטו והבלוקצ'יין ולמנוע את בריחת המוחות, הכישרונות והיזמים מישראל.
בפורום שותפים הגופים המובילים את הענף בהם Aleph, Starkware, Fireblocks, Bits of Gold, Blox, Collider Ventures, Dcentralab, Fuse, Jelorida, Bit2c, Braavos, Masterkey VC ואיגוד הביטקוין הישראלי.
החברות בפורום מייצגות את מיטב התוצרת של ההיי-טק הישראלי, מתגאים מייסדיו. קחו למשל את חברת פיירבלוקס (Fireblocks), שפיתחה את פתרון האבטחה מספר אחת בעולם, שמאפשר לגופים מוסדיים להחזיק מטבעות דיגיטליים. דוגמה אחרת היא של חברת Starkware, שדוחסת את הבלוקצ'יין בכל רחבי העולם ושווה כבר שמונה מיליארד דולר! וזו לא החברה היחידה. יש עוד יוניקורן בתחום בשווי דומה. אגב, Starkware היא חברה שהוקמה על-ידי חוקר אקדמיה. דוגמה נוספת היא של חברת Zengo שמפתחת ארנקים המובילים בעולם ופיתחה בזיהוי ביומטרי. אין ספק, פאר היצירה של המו"פ הטכנולוגי בישראל.
איך ולמה הוקם הפורום ובמה הוא שונה מאיגוד הביטקוין?
"ב-2021 פעלנו אני ושאולי רג'ואן, המייסד-שותף שלי בפורום, להוציא מחוק ההסדרים הצעה של הממשלה לכפות על מחזיקי מטבעות קריפטוגרפיים לדווח על החזקותיהם", מספר ניר הירשמן. "הבאנו אז לכנסת את כל נציגי הענף. אז גם הבנו שצריך ארגון שיפעל למען האינטרסים של התעשייה, ושיפעל גם בצד המחקרי, התדמיתי והמשפטי כדי לטפל בכל האתגרים שהתעשייה מתמודדות עימם. היה ברור שיהיו עוד סערות חורף כמו הצעות חוק בעייתיות של רשות ניירות ערך, וכמובן ראינו את כל החסמים שדיברנו עליהם. ישבנו עם איגוד הביטקוין ועם מני רוזנפלד, האבא של הביטקוין בישראל שייסד את האיגוד, וסוכם שהם ימשיכו לעסוק בבניית קהילה ואנחנו נטפל בצד הרגולטורי. הבאנו עשרה מייסדים שכולם הסכימו להיכנס מתחת לאלונקה ולשתף פעולה.
"המטרה שלנו היא לספק למקבלי ההחלטות מסד נתונים עדכני, שיאפשר להם לקבל החלטות מושכלות ולחשוף את הרגולטורים לפוטנציאל העצום של התעשייה הזאת בארץ. ממשלות עובדות לאט, אבל בהיי-טק חייבים לפעול מהר ולהיות חדשניים כל הזמן אחרת מדינות אחרות ישיגו אותך".
שאולי רג'ואן הוא כאמור שותף-מייסד בפורום, חבר הדירקטוריון וההנהלה. רג'ואן, רו"ח במקצועו, הוא יזם ומשקיע הון סיכון. לדבריו, "הקמנו את הפורום מתוך צורך של התעשייה שנמצאת על סף ייאוש. חלק מהחברות כבר ניתקו מגע ויצאו מכאן בגלל חוסר הוודאות והיעדר רגולציה תומכת. חוסר היציבות פוגע בחברות מאוד. הרגולציה הפכפכה וקשה לדעת בכל נקודת זמן מה מותר ומה אסור לעשות. בנינו את הפורום ממש כמו צוות בהיי-טק, כשאנחנו מנסים לבנות גשרים עם המחוקקים והרגולטורים. אנו פועלים בנפרד מול כל רשות, לפי מהות הפיקוח שהיא מפעילה - רשות המיסים, רשות שוק ההון, המפקח על הבנקים והכלכלנית הראשית באוצר".
למדינה אינטרס עליון להביא לצמיחת התעשייה
ב-25.07.23 התקיימה בכנסת ישיבת שדולת הקריפטו, בלוקצ'יין וה-Web 3.0 הראשונה בהובלת יו"רי השדולה, חה"כ דן אילוז (ליכוד) ועודד פורר (ישראל ביתנו). ראשי השדולה הקימו אותה במטרה להציג את פוטנציאל הצמיחה של החברות הישראליות בתחום ולסייע להתאים את המציאות הרגולטורית בתחום, כך שזו תאפשר את התפתחות הענף, כאחד ממנועי הצמיחה של ההייטק הישראלי. בפורום מדברים על תעשייה שיכולה לקלוט עוד 5,000-10,000 עובדים בשנים הקרובות וקוראים לכנסת ולממשלה לתת לה לצמוח ולפרוח.
בפורום מדגישים, כי למדינה יש אינטרס עליון להביא לצמיחת התעשייה. אך כדי שחברות ישראליות יוכלו לפעול מכאן גלובלית, יגייסו עובדים והמדינה תיהנה מכספי המיסים שלהם ומהרווחים שהם יפיקו, נדרשת התאמה רגולטורית מקיפה. בלי זה החברות לא יהיו תחרותיות בשוק העולמי והן עלולות לעזוב. המחוקקים, לטענתם, חייבים להניע קדימה את הרגולטורים כדי שיבצעו את ההתאמות הדרושות בתחומי הבנקאות והמיסוי. "אסור להסתכל רק מחור המנעול. זו תעשייה עולמית שנמצאת על ציר צמיחה, שמעסיקה היום כ-30,000 מתכנתים. זו טכנולוגיה שמניעה את העולם ופותחת עידן דיגיטלי חדש", מדגישים הירשמן ורג'ואן. "לכן אנחנו כל כך מדגישים את הדור הבא של האינטרנט, ה-Web 3.0. המדהים הוא שהרבה מאוד ישראלים עמוד מאחורי הדור הראשון של האינטרנט ופיתחו את כל התשתית שלו: רשתות, יישומים, תוכנות לשרתים, העברת מידע. חשוב על מלאנקוס. אין שום סיבה שהישראלים לא יעמדו מאחורי הדור השלישי של האינטרנט".
הנתונים שמציג הפורום על פעילות התעשייה בישראל מתכתבים עם מה שקורה בעולם. הנתונים מלמדים, כי שווי השוק של תעשיית הקריפטו בעולם מוערך ביותר מ-100 מיליארד דולר, כאשר היקף גיוסי ההון בשנת 2022 עמד על 23 מיליארד דולר. בין החברות הבין-לאומיות שנכנסו לתחום הקריפטו אפשר למנות את נייקי, IBM, סטארבאקס, גוצ'י, וויקיפדיה ועוד.
בעשור האחרון המגמה בעולם היא אימוץ רחב של נכסים פיננסים דיגיטליים בכלל ושל מטבע הביטקוין בפרט. כאשר השימושים העיקריים הם לצורך ביצוע תשלומים, נכסים להשקעה וטוקנים המתמרצים הפעלה ושימוש במערכות מחשוב מבוזרות. גם הביקוש לנכסים קריפטוגרפיים הולך וגובר. בתחילת 2023 ניתן היה לראות מעל 15 מיליון ארנקים פעילים בעולם. בבורסות Defi סוחרים מעל 100 מיליארד דולר לחודש למרות התנודות בשוק.
תנו לחדשנות לעבוד
אי אפשר כמובן לדבר על הקריפטו בלי להזכיר את הפיל שבחדר. הרבה גופים בשוק הקריפטו בעולם מצויים כיום בתסבוכת משפטית מהותית ונגד חלקם והמנהלים שלהם מתנהלות תביעות משפטיות בדבר הונאות משקיעים. חלקם אף קרסו. אבל חברות הקריפטו בישראל מדגישות, כי הן לא מדברות על מסחר ספקולטיבי במטבעות קריפטוגרפיים וקובעות כי רוב הפעילות של החברות הישראליות לא נמצא שם. הן מדברות על פיתוח טכנולוגיות פיננסיות מתקדמות, שמאפשרות להעביר ערך ממקום למקום באופן מאומת, על תשתיות הבלוקצ'יין המבוזרת. הן מדגישות את החיבור ההדוק בין אקדמיה לתעשייה. הן מדברות על שלל שירותים כלכליים שאפשר לייצר על שכבות הבלוקצ'יין השונות, כמו אתריום ואחרות, תוך שימוש בקוד פתוח. "האפשרויות הן ענקיות ואנחנו עלולים להחמיץ אותן", מזהירים ראשי החברות.
ומה קורה בעולם? בפורום יודעים לספר שבארה"ב הוגשה לאחרונה הצעת חוק דו-מפלגתית של הסנטוריות גיליברנד ולומיס, שאמורה להסדיר את התחום. הבעיה, מסבירים בפורום, היא שבינתיים רואים שם רגולציה באמצעות אכיפה. כלומר, רשות ניירות ערך האמריקאית, ה-SEC, תובעת חברות במקום להגדיר כללים המותאמים ל- 2023. עם זאת, באירופה ובבריטניה מקדמים היום חקיקה מוסדית שתאפשר לתעשייה להצליח ולשגשג. הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, הקרויה בקיצור MiCA, צפויה להיכנס לתוקף בתחילת 2024. היא שמה לה למטרה להגן על צרכנים ומשקיעים ולהגביר את היציבות הפיננסית בשוק, ובו בזמן לא לפגוע בחדשנות בתחום הקריפטו וה-Web 3.0. על-פי התקנות החדשות, תוקם מסגרת רגולטורית לנכסים דיגיטליים המשתמשים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין והיומנים המבוזרים.
בריטניה במיוחד עושה מאמצים בכיוון זה כדי לחזק את מעמדה כמרכז פיננסי גלובלי וזה חלק מהאג'נדה של ראש הממשלה רישי סונק. זה גרם למייקל אייזנברג, שותף בקרן אלף, לפרסם לאחרונה מאמר בעיתונות, בו הוא מסביר בדיוק את הדברים הללו - שלבריטניה, כמו לישראל, יש יתרון לקוטן. המדינה יכולה לפעול מהר ולגייס את הרגולטורים ליצירה של סביבה כלכלית נוחה למשקיעים וחברות. "זה בדיוק מה שאנחנו זקוקים לו בארץ. הסדרים והנחיות שיקבעו מה אפשר לעשות ומה לא. רגולציה שתקבע כללים ברורים ותיתן לחדשנות לעבוד", מדגישים בפורום.
בפורום מפנים את תשומת הלב לתחרות שמתפתחת בעולם, במסגרתה מדינות שונות מנסות לייצר אקלים עסקי ורגולטורי אוהד קריפטו. "תראו מה קורה בפלורידה, ארה"ב" הם אומרים. "העיר מיאמי החליטה להפוך לברית הקריפטו העולמית והיא מנסה לרכוב על גלי החדשנות של התחום עם עשרות סטארט-אפים. החברות הצעירות הללו מייצרות עושר. הן לוקחות עסקים משפחתיים והופכים אותם לחברות גדולות ועוד לא ברור לאילו מעגלים נוספים זה ייצמח. רוברט פ. קנדי, אחד מבני שבט קנדי שמתמודד כיום על הנשיאות, מקדם את הרגולציה בארה"ב. כך גם באירופה. "אם לא נתקדם נפספס את הרכבת", הם מזהירים.
בראייתם, יש לישראל את כל התנאים כדי להצליח - כישרון, הון אנושי ויצירתיות, שאין בשום מקום אחר בעולם. אך המצב כיום הוא שיש כאן יזמים מצויינים שנאלצים לעבור דרך ייסורים. במקום שיעסקו בפיתוח אפקליציות - הם צריכים להתמודד עם רשויות החוק. לא סביר, אומרים שם, שיזמים בתחום הסייבר או המדיקל יהיו שונים מיזמים בתחום הקריפטו והם צריכים לקבל את כל ההטבות שיזמי היי-טק אחרים מקבלים, ליהנות משוויון במיסוי ולקבל נגישות לשירותים בנקאיים. התעשייה הזו, הם מדגישים, יכולה לצמוח פי-עשרות מגודלה כיום, אבל זה יקרה רק אם היא תוכל לפעול באקלים עסקי ובסביבה רגולטורית תומכת.
לקריאה באתר המקור: https://www.themarker.com/labels/crypto/2023-09-03/ty-article-labels/0000018a-11f4-d18f-a3fb-11f7e4ed0000