מאחורי קרן ההשקעות החדשה Masterkey VC, שמשקיעה בסטארט-אפים בתחומי הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0, עומדים חמישה מנהלים, שכל אחד מהם מתמחה בתחום אחר מעולמות הקריפטו. בריאיון משותף הם מדברים על הפוטנציאל העצום שטמון בעולמות הללו ועל היתרונות של ישראל כמוקד ידע גלובלי ומקום פעילותן של קהילות רבות בתחום
יואל צפריר, בשיתוף ICBW3
כבר ב-2016-2017, כשהמונחים "קריפטו" ו"בלוקצ'יין" עוד נשמעו כמו מונחים באסטרופיזיקה שמתארים את החלל החיצון, חברו יחד חמישה יזמים והתחילו לבחון את הדרכים לקידום מיזמי קריפטו בישראל. קפיצה בזמן שש-שבע שנים קדימה וכיום המחשבות מתורגמות למעשים, כאשר חמשת המומחים, שהפכו בינתיים לחברים, מקימים קרן השקעות בשם Masterkey VC, שתשקיע בסטארט-אפים בתחומי הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0.
כל החמישה חיים ונושמים קריפטו ובלוקצ'יין, מייסדים של קהילות קריפטו שונות ובעיקר מאמינים ביכולת לשנות את פני החברה בעזרת הטכנולוגיה - שכוללת מבחינתם כלים מתמטיים מורכבים, לצד מודלים של הצפנה ותקשורת מאובטחת. הם גם מאמינים ביישומים של הטכנולוגיה בשטח, כשאחד המובילים בהם הוא המטבעות המבוזרים.
"כשהתחלנו להקים את Masterkey לפני כשנתיים, כולם דיברו בשבחי הקריפטו וציינו עד כמה הקריפטו נחוץ לכמעט כל דבר שניתן להעלות על הדעת", מספר שאולי רג'ואן, השותף-מנהל בקרן החדשה, אחת הדמויות הבולטות כיום בקהילת הקריפטו הישראלית, שמוביל את החמישייה. "הביטקוין היה בשיא ערכו ועכשיו אנחנו בנקודה במחזור אותה אנו מכנים 'חורף הקריפטו'. הקריפטו כבר לא מגניב והבחור החדש בשכונה הוא הבינה המלאכותית. אבל אני חושב שמדובר 'במחזורי חדשנות' ובעוד כמה חודשים ייתכן שנדבר על טכנולוגיות כמו קוונטום או תחום אחר שיזכה בתואר הבחור הכי 'קול' בשכונה. הקריפטו יחזור, ולדעתי זה יהיה בקרוב מאוד".
מה עומד בבסיס הקמת קרן Masterkey?
"כל תהליך בעולם ממומש בהתאם לכלים ההנדסיים הקיימים והמקובלים במועד המימוש. אנחנו תומכים בחברות שמפתחות כלים הנדסיים חדשים, שמאפשרים לשנות תהליכים יסודיים כבר מהשורש - טכנולוגיות תשתית. הישראלים פיתחו את התשתית של האינטרנט המסורתי ואין סיבה שלא נעשה זאת גם בדורות הבאים. יש בישראל המון פוטנציאל יזמי ואנחנו יודעים איך לסייע לו להתממש. פיתחנו מודל ייחודי לאורך שנים, במיוחד לתעשיות הקריפטו והבלוקצ'יין, והיום אנחנו מנהלים זרוע השקעות וזרוע פאונדרי לשלבים הכי מוקדמים שיש".
מעבר של העולם הפיננסי המוסדי לקריפטו
תמונת המצב המקרו-הגלובלית, שמשליכה על עולמות הקריפטו והבלוקצ'יין לא נעלמה גם מעיניו עמנואל בנחמו (Emmanuel Benhamou), שותף בקרן. הוא מתגורר בקליפורניה ומאחוריו רזומה מרשים של עיסוקים בתחומי ההשקעות, גיוסי הון, שיווק וייעוץ תקשורתי-אסטרטגי, הן בארה"ב והן בישראל. כיום הוא חבר בארגון הנקרא Ethical AI Governance Group, העוסק בממשק שבין אתיקה לבינה מלאכותית, שכמובן רלוונטיים גם לעולמות הקריפטו והבלוקצ'יין.
"אם נבחן את המצב כעת, הרי יש מיתון עולמי. המלחמה באוקראינה, מלחמת הסחר בין ארה״ב וסין, משבר הנדל"ן למשרדים, וכן השיבושים בשרשראות האספקה, הלחצים האינפלציוניים, העלאות הריבית - כל הדברים האלה השפיעו לא רק על עסקי היזמות בארה"ב, אלא על עסקי היזמות בכל העולם. אבל אם נבחן את התמונה הגדולה יותר של כלכלת ההייטק, הרי שהביטקוין עלה בכמעט 100% השנה ויש היום לא מעט גופים פיננסיים גדולים כמו בלאקרוק, פידליטי, שוואב וענקים אחרים, שמאותתים על מעבר של העולם הפיננסי המוסדי לקריפטו".
מדוע בעצם?
"הקרנות הגדולות רואות את החזון, ולאחר שנים של מחקר הן גם מבינות אותו. למרות שיש אי-ודאות רגולטורית, הם נכנסים לתחום בכל הכוח. זה מאותת לרבים אחרים ומשחרר פוטנציאלית עשרות טריליונים של דולרים. זה יקרה להערכתי, ברבעון הראשון-השלישי של 2024, ובינתיים אנחנו רואים מצידם צבירה מסיבית של ביטקוין".
האופטימיות נובעת גם מאמונה בתחום, אני מניח.
"כולנו נכנסנו לתחום, כי אנחנו מאמינים בו ובצדק שהוא מביא. אנחנו מעריכים שהוא נמצא במצב דומה לזה שבו היה האינטרנט בשנותיו הראשונות. כלומר, הפוטנציאל עצום ויש לו יכולת לחולל מהפכה בכל התעשיות. כפי שהמעבר לאינטרנט גרם למהפכת תקשורת-מידע-דיגיטציה, אני מאמין שהבלוקצ'יין יגרום למהפכת הטוקניזציה של ערך- בעלות. זה יעשה רק טוב לאנושות ויביא לדמוקרטיזציה של עולם הפיננסים".
לנסח מדיניות שתסדיר את התעשייה
מעבר למזג האוויר הגלובלי, ענן נוסף שהעיב לאחרונה על התחום התרחש בסתיו האחרון, כאשר בורסת הקריפטו הגדולה FTX קרסה. למעשה, בשנה שעברה התרחשו קריסות רבות, מה שהשפיע על עסקים גדולים מאוד בתחום. "זה לא סוד שהתעשייה מאתגרת את הרגולטור והיא דורשת התאמה של חוקים רבים", מדגיש דן ספולר (Dan Spuller) שותף בקרן. ספולר הוא תושב העיר וושינגטון בארה"ב, מכהן כדירקטור באיגוד הבלוקצ'יין האמריקאי ומועסק במקביל במחלקת הסחר של קרוליינה הצפונית ובמשרד נציב הבנקאות הפדרלית. "הדברים האלה קורים בכל טכנולוגיה חדשה, כפי שראינו לאורך ההיסטוריה. זה היה חייב לקרות וזה סינן רבים מהשחקנים הבעייתיים. לזמן מה זה הבהיל את קובעי המדיניות בארה"ב, אבל עכשיו אנחנו מתחילים לראות שזה נרגע מאוד. הרגולטורים הבינו שהם היו שחקנים בעייתיים מלכתחילה והם ניצלו את התחומים האפורים בשוק הזה. מה שאנחנו רואים כעת הוא מאמץ מרוכז, לבטח בארה"ב, אבל גם באירופה ובמקומות אחרים, לנסח מדיניות שתסדיר את התעשייה הזאת ותאפשר לה לשגשג.
"במהלך העשור האחרון הוקמו חברות נפלאות רבות, למרות היעדר רגולציה, ואני חושב שכעת, רוב השחקנים המרכזיים רוצים לשתף פעולה ולעשות את זה נכון", הוא מוסיף. "אני מעריך שמדינות רבות בעולם מחכות לראות מה יקרה בארה"ב. הרגולטורים הפנימו את העובדה שהטכנולוגיה הזאת לא הולכת להיעלם, ובמקום לנסות לאסור את השימוש בה, הם מנסים ליצור את מנגנוני האבטחה המתאימים כדי לגרום לתחום לשגשג.
נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, ג'רום פאואל, דיבר בדיון בוושינגטון לאחרונה על 'כוח העמידה' של מטבעות קריפטו. העובדה שהוא אמר את זה היא התפתחות גדולה למדי, כי הוא לא היה אומר את זה לפני כמה שנים".
לפתח כלים קריפטוגרפיים חדשים
בתוך התמונה הגלובלית, שמור לישראל מקום של כבוד, בין היתר בשל יכולותיה המשמעותיות בתחומי המחקר והפיתוח שעומדים בבסיס הבלוקצ'יין והקריפטו. "ישראל מובילה בעולם בתחום מדעי המחשב, ובמיוחד בקריפטוגרפיה. יש המצאות חדשות וניתן לראות שרבים מהפרויקטים מפותחים בידי חוקרים ישראלים", מציין אודי פלד, מומחה להצפנה, המכהן בקרן כשותף מוביל לקריפטוגרפיה. בעבר שימש כראש מחלקת המחקר הקריפטוגרפי ב"פיירבלוקס", אחת מחברות הסטארט-אפ הגדולות בעולם בתחום, לאחר שחקר את הנושאים הללו כדוקטורנט באוניברסיטת תל-אביב.
"לא סתם ישראל מובילה בעולם בתחום מדעי המחשב, ובמיוחד בקריפטוגרפיה", הוא מדגיש. "הצעירים שמגיעים מהצבא, בתחומי הסייבר וההצפנה, משתפים פעולה עם החוקרים וממשים מחקרים חדשניים. מבחינה היסטורית, אפשר לראות שתחום הבלוקצ'יין פתוח מאוד לאימוץ טכנולוגיות חדשות. יישומי טכנולוגיה חדשים רבים וחברות בלוקצ'יין רבות עורכים ניסויים ומשתמשים בכלים מרתקים, שמספקים בין היתר פרטיות טובה יותר, מהירות והתמודדות עם כמויות מידע רבות יותר, חישוב רב-משתתפים ואבטחת כספים".
מה מניע אותך?
"המניע שלי הוא הטכנולוגיה. נכנסתי ל'פיירבלוקס' כשהיזמים אמרו לי שהם רוצים להטמיע קריפטוגרפיה חדשה בעולם הבלוקצ'יין, ועכשיו, בקרן Masterkey, אני רוצה לעשות את זה בספקטרום גדול בהרבה - לבחון עוד כלים קריפטוגרפיים, עוד חידושים, להיות חלק מהפיתוח של כל הדברים האלה".
בונים קהילות, משתפים ידע
דמות בולטת בתוך הקהילות הוא עדי שמעוני, מפתח תוכנה מזה שנים רבות, שעסק במשך שנים בפיתוח ארנקים דיגיטליים, ומכהן בקרן כשותף מוביל למחקר וטכנולוגיה. שמעוני משלב את הצד הטכני עם הצד החברתי ופעיל במגוון קהילות שונות, שמהוות חלק ממארג רחב של קהילה הבלוקצ'יין והקריפטו הישראלית.
מה החשיבות של הקהילות לפיתוח תחומי הבלוקצ'יין והקריפטו?
"הצוות שלנו מקדם מספר קהילות מובילות בישראל. אנחנו מסייעים לחברות שלנו וגם עוזרים לחברות אחרות שנמצאות בתחום. אנחנו עובדים בגישה אחרת. להבנתנו, יש מקום להצלחה לכולם והתחרות שלנו היא על האיכות. אנחנו עוזרים להביא ידע מאוד איכותי ושיטות עבודה מובילות על מנת לעזור לכולם לגדול. בישראל יש מפגשים טכנולוגיים רבים כמעט על בסיס יומי, רובם בחינם, ואנחנו עוזרים אחד לשני להשלים רעיון. זה מאוד ישראלי. אני חושב שקריפטו הוא העתיד. תזכרו את דבריי, ביטקוין הוא אחת ההמצאות הגדולות ביותר והחשובות ביותר של העידן שלנו, הוא משנה את העולם".
לקריאה באתר המקור: https://www.themarker.com/labels/crypto/2023-09-03/ty-article-labels/0000018a-1202-df88-a98b-1243af0e0000