כשהוא מצויד באמונה עיקשת בעתיד הקריפטו ונחוש לשבור את מוקדי הכוח שהשתלטו על האינטרנט, אדם בניון, ממייסדיי קוליידר ונצ'רס וקוליידר לאבס, קרן הון סיכון ומאיץ שמתמחים בעולמות הבלוקצ'יין וה-Web 3.0, פועל לטפח בישראל דור חדש של יזמים, שיספקו פתרונות לעידן המפציע של כלכלה מבוזרת
יואל צפריר, בשיתוף ICBW3
במרץ 2020, ימי פרוץ מגפת הקורונה, החליטו המייסדים של קוליידר, (Collider), קרן הון סיכון שמתמחה בעולמות הקריפטו, הבלוקצ'יין והדור השלישי של האינטרנט (Web 3.0), להקים את קוליידר לאבס (Collider Labs), תוכנית האצה ליזמים בתחומים אלה, שתאפשר ליווי ותמיכה לחברות בשלבים מאוד מוקדמים, כולל כאלה שבאות רק עם רעיון.
"ההיגיון היה ועודנו לטפח בישראל יזמות בתחומי הנכסים הדיגיטליים, טכנולוגיית הבלוקצ'יין וה- Web 3.0 וללוות יזמים בראשית דרכם", אומר אדם בניון, אחד משלושת מייסדיה של קוליידר, יחד עם אבישי עובדיה ועופר רותם. "מדובר בהשקעות מוקדמות בסכומים קטנים, כשאנחנו פותחים ליזמים דלתות - הן בקרב משקיעים והן בקרב לקוחות - ומחברים אותם למשתמשים פוטנציאליים".
ההצלחה הייתה גדולה והמייסדים גילו שיש להם יתרון גם מול קרנות הענק בעולם, בעצם היכולת שלהם ללוות טכנולוגיות חדשניות לפני כולם. בכלל, הנכונות והרצון להשקיע ביזמות בעולם התוכן של ה-Web 3.0, שעושה עדיין את צעדיו הראשונים, מצריך הרבה תעוזה ונראה שבניון וחבריו מצויידים בה בשפע.
בנוף קרנות ההון סיכון הישראלי קוליידר היא אכן ישות יוצאת דופן. היא נולדה בעולמות הקריפטו, Crypto Native בז'רגון המקצועי, משקיעה בעולמות הקריפטו ומאמינה בעתיד הקריפטו. קרן טוטאלית אם תרצו.
הקרן נוסדה ב-2018 עם הון ראשוני של כעשרה מיליון דולר. עד היום היא השקיעה ביותר מ-30 חברות הזנק הפועלות בתחום טכנולוגיית הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים, בשלבי סיד ו-A, בעסקאות מניות או ברכישות טוקנים. בתחילת 2022 היא החלה בגיוס נוסף להקמת קרן שנייה וגייסה עד כה כ-60 מיליון דולר מתוך 80 מיליון שהיא מתכננת לגייס. "זה היה נכון יותר להשקיע בשוק דובי של אז ולא בשיא, אבל בכל מקרה, השקעה בתחומי הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0 מחייבת אמונה", מדגיש בניון.
במה תשקיעו?
"אנחנו רוצים להשקיע בתחומי האבטחה, הסייבר, הביטוח וניהול סיכונים. כל טכנולוגיה שיכולה להפוך את הדור השלישי של האינטרנט לבטוח יותר. השוק הבין-לאומי לא מתמקד באבטחה ולישראל יש יתרון יחסי בתחום. כמדינה, ישראל השקיעה רבות בתחומים כמו הצפנה, קריפטוגרפיה וסייבר ויש כאן ידע רב שנצבר, וכמובן - הון אנושי איכותי, הן של יוצאי צבא והן של חוקרים באקדמיה. האנשים הללו משקפים יכולת מרשימה שמתאימה בול לעולמות ה-Web 3.0 ושאין אותה בשום מקום אחר בעולם, למעט אולי בארה"ב".
מהם הקריטריונים להשקעה?
"במובן הזה אנחנו לא שונים מכל קרן הון סיכון אחרת. אנחנו מחפשים אנשים טובים ומוסריים. לאחר מכן, אנחנו בודקים שיש שוק לפתרון שהיזמים בונים, משהו מעניין שפותר בעיה בשוק גדול וכמובן שיש להם יתרון תחרותי. ולבסוף באה הטכנולוגיה שנועדה לקדם כלכלה מבוזרת".
ענקי הטק הפכו לגופים מונופוליסטיים
אדם בניון נולד בצרפת ועשה עלייה לארץ בגיל 16 יחד עם אימו. בהמשך הוא שכנע את כל משפחתו להגיע לכאן ובדיעבד מאמין שזו הייתה החלטה נכונה. את עולם המחשבים הוא גילה כבר בגיל שמונה וליווה את מהפכת האינטרנט מראשיתה. במשך 15 שנה הוא עסק כיזם בעולמות קוד פתוח ואף הקים זירת מסחר למפתחים. ב-2015 מונה בניון לשותף במאיץ הבין-לאומי 500 Startups ונחשף לעולם ההשקעות. המאיץ השקיע במאות סטארטאפים ב-60 מדינות, כולל ב-25 חברות ישראליות מסוגים שונים. ואז הוא גילה את ה-Web 3.0 ונשבה בקסמי הדור הבא של האינטרנט, על הפוטנציאל החברתי והכלכלי העצום שלו.
"הייתי יזם Web 2.0 מסורתי והגילוי של ה-Web 3.0 שינה את עולמי לחלוטין", הוא מספר בהתלהבות. "הוא מבטא חשיבה מחוץ לקופסה ושינוי פאזה. צריך להבין - הבלוקצ'יין הוא טכנולוגיה ישנה וכשלעצמה היא לא מעניינת. יש טובות יותר ממנה, למשל בתחומי ההצפנה וה-P2P. אין בה שום דבר מרגש. גם הקריפטו לבדו לא מרגש. זהו נכס דיגיטלי ספקולטיבי. מה שמעניין הוא שעל גבי הבלוקצ'יין ניתן לבנות מערכת תמריצים מבוזרת, שבה אין שחקן יחיד שיכול לשלוט וששחקנים רבים יכולים לשתף פעולה ביניהם. אף אחד גם לא יכול 'להוריד את השאלטר' בו.
"ה- Web 3.0 מבטא תנועה פיזית", פורש בניון את משנתו. "יש בו אוסף של דברים שמקדמים את האנושות ובאמצעותו אפשר יהיה לשבור את מוקדי הכוח שהשתלטו על האינטרנט. אם אני מסתכל בפרספקטיבה היסטורית, הרי ה-Web 3.0 הוא מה שהאינטרנט היה צריך להיות מלכתחילה - יקום של פרוטוקולים מבוזרים וחינמיים שמעליהם ניתן לבנות שירותים, מוצרים ומטבעות בקוד פתוח. הוא יאפשר לאזרחים מן השורה לקבל מחדש את השליטה שנלקחה מהם על-ידי ענקי הטק. מספר קטן של חברות גדולות שמחליטות בשבילנו. אם הן רוצות לסגור לנו חשבון, לעשות לנו Offboarding, או לנתק אותנו מרשתות חברתיות - הן מסוגלות. מיקרוסופט, פייסבוק, אפל וגוגל הפכו לגופים מונופוליסטיים שהשתלטו על האינטרנט. טוויטר פתחה את עצמה למפתחים וכשזה לא היה לה נוח היא סגרה. הם יכולים להרוג חברות מתחרות כשהן רוצות. או שהן קונות או שהן מתחרות והתוצאה בשני המקרים היא זהה. זה חסם לחדשנות.
"פעם עוד יכולת לעבור מאחד לשני ואפילו להתחרות בהם, היום הכל עובר דרכם - פרסום, תשלומים וכדומה", הוא מוסיף. "ה- Web 3.0 מפרק את מוקדי הכוח הללו ומאפשר לפרוץ קדימה".
לנצל את ההזדמנות ההיסטורית
המוטו שמתנוסס במשרדי קוליידר, הממוקמים בלב מרכז העסקים של תל-אביב ברחוב הארבעה, הוא "מעצבים את העתיד של האינטרנט המבוזר". נראה שהוא משקף את התפיסה של מנהלי הקרן להשקיע באופן פעיל בנכסים דיגיטליים ובסטארט-אפים בשלבים מוקדמים כדי לתמוך בדור הבא של חברות, פרוטוקולים ומוצרים הבונים את הכלכלה המקומית הדיגיטלית. שילוב של אידיאולוגיה ותשוקה של מי שהיו ראשונים להשקיע בקריפטו, בעידן שבו כולם הספידו אותו.
דיברת על קבוצה קטנה ומצומצמת שבעצם מזיקה לפיתוח חדשנות. היכן יבוא לידי ביטוי השינוי ב- Web 3.0?
"היום אתה לא יכול להתחבר לחשבון הבנק שלך מבלי לעבור דרכם. אני מדבר על חזרה לפרוטוקולים שהם מוצר ציבורי, Public goods. זו הדרך היחידה לייצר פרוטוקול שלא נשלט על-ידי גוף אחד או קבוצה. זה מה שמרגש. דבר נוסף זו השקיפות. ברגע שהטרנזקציה נרשמת - אי אפשר לשנות אותה. מדובר במערכות מבוזרות שאי אפשר לשנותן. זה יאפשר אופטימיזציה של כל תהליכי הביקורת - לא נצטרך עוד כל כך הרבה גופי ביקורת, פנימיים וחיצוניים, ומערכות רגולטוריות מסועפות, שכל תפקידן הוא לשמור ולהגן על רשומות, כמו חתולים ששומרים על השמנת. בכך גם אפשר יהיה למנוע השתלטות על מאגרי נתונים ושינוי שלהם לטובת גורם אינטרסנטי זה או אחר. אפשר יהיה להחליף פונקציות אנושיות יקרות במערכות אוטומטיות מבוססות AI ולהוזיל עלויות. זה גם יאפשר לחבר מערכות ולבנות ביזנס מעל הפלטפורמה. יהיה כאן שינוי מקיף של כל חוקי המשחק וזה יחזיר את האמון של האזרחים במערכת, אחרי שהפיצ'ר הפך לבאג".
הרבה תלוי ברגולציה.
"אני מקווה שישראל תאמץ את הגישה האירופית והבריטית כדי שנוכל לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שנקלענו אליה ולהפוך את תחום הקריפטו לקטר שיוביל את הצמיחה הטכנולוגית, ולבנות פה תעשייה ולא רק בורסות. אם לא נתעשת ובמהירות, נאחר את הרכבת. אני מאמין שאם נפתור את הבעיה הרגולטורית, יגיעו עוד קרנות ועוד יזמים והתעשייה תצמח משמעותית, ישראל יכולה וצריכה להיות בין המדינות המובילות בעולם בתחום".
לקריאה באתר המקור: https://www.themarker.com/labels/crypto/2023-09-03/ty-article-labels/0000018a-1223-dbdb-a1fb-96233b390000