כשהשתנתה שיטת האבטחה של הבלוקצ'יין אתריום - זיהו מפתחים זריזים את ההזדמנות האדירה ופיתחו כקהילת קוד פתוח את הפרוטוקול הייחודי SSV. הפרוטוקול מחזק הן את הביזוריות של האתריום והן את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיות הבלוקצ'יין החדשניות
רות נוי, בשיתוף ICBW3
אחת המהפכות המשמעותיות ביותר בעידן הבלוקצ'יין התרחשה לפני כשלוש שנים. באותה תקופה עבר הבלוקצ'יין אתריום (Ethereum), הבלוקצ'יין השני בגודלו בתעשייה, שינוי משמעותי מאוד: שיטת האבטחה שלו השתנתה משיטת הכרייה, שדרשה כוח חישובי עצום הצורך לא מעט אנרגיה וחשמל, לשיטת אבטחה חדשנית אחרת, Staking, המצמצמת את צריכת האנרגיה ב-99.5%.
"המעבר הזה יצר הזדמנות שלא תחזור יותר בדור שלנו", אומר אלון מורוך, מנכ"ל ומייסד-שותף בחברת בלוקס (Blox.io). "כל תעשיית הכרייה באתריום נעלמה ביום אחד ונוצרה תעשייה חדשה של סטייקינג, שהיא הזדמנות גדולה מאוד עבור כל התעשייה".
מורוך, מפתח בחייו המקצועיים, הוא פעיל וותיק בתעשיית הבלוקצ'יין ומכיר את האתריום מקרוב. הוא אף תרם קוד בזמנו לטובת הביטקוין, וכיום הוא מפנה את כל מרצו לעולם הבלוקצ'יין. הוא החל לפתח יחד עם שותפיו ומפתחים ישראלים רבים אחרים, פרוטוקול מבוזר בשם SSV שנבנה כפרוטוקול קוד פתוח (Open Source) על-ידי קהילה שלמה. "הפרוטוקול הזה בונה תשתית מבוזרת המיועדת לאבטחת סטייקינג באתריום. כך נוצרת תשתית קלה לשימוש, המאפשרת לכל מפתח שרוצה לבנות אפליקציה לעשות זאת בקלות. ברגע שפרוטוקול SSV הוא מבוזר - הוא מסייע לאתריום להיות רובוסטי ופתוח יותר. הפרויקט הזה נוצר על-ידי קהילה גדולה של עשרות אלפי אנשים, ואנחנו לוקחים חלק משמעותי ופעיל בפיתוח שלו".
המטרה - ליצור תשתית חזקה
מורוך זיהה את הצורך בפרוטוקול החדש לפני כמעט שלוש שנים. הוא מספר שעבדו עליו במשך שנתיים, עם כל שלבי הפיתוח והניסיונות. לפני מספר שבועות הוא הושק על גבי האתריום עצמו. הטכנולוגיה שעליה מתבססים בפרוטוקול הזה נקראת DVT - Distributed Validator Technology - מתוך מטרה להדגיש שמדובר בבניית פרוטוקול לכל אתריום.
מה הצפי להצלחת הפרוטוקול החדש?
"עשרות אחוזים מהסטייקינג הנוכחי יעברו להשתמש בטכנולוגיה הזו, והמשמעות היא עשרות מיליארדי דולרים בשנה-שנתיים הקרובות. המטרה היא ליצור תשתית חזקה ולחזק את אתריום ואת עולם הבלוקצ'יין. כל תעשיית הסטייקינג מוערכת בכ-40-50 מיליארד דולר לשנה, אז הרבה מאוד מפתחים רוצים לפתח אפליקציות מתאימים ולהתחרות על הכסף הזה. ככל שיש יותר מפתחים, כך מחפשים תשתית קלה יותר לשימוש וזה מה שפרוטוקול SSV מעניק להם: תשתית קלה מאוד לשימוש, המסוגלת להתחבר לפרוטוקולים או לשירותים אחרים.
"יתרון נוסף שצפוי להביא להצלחת הפרוטוקול הוא ספציפי לעולם הבלוקצ'יין שבו הביזוריות היא חשובה מאוד. ככל שהפרוטוקול ביזורי יותר - כך הוא לא נשלט על-ידי גורם ריכוזי. הביזוריות היא למעשה הלב של הצלחת האתריום. התשתית שבנינו לפרוטוקול SSV היא מבוזרת מאוד והופכת את האתריום לרובוסטי יותר. ברגע ששיטת הסטייקינג מאבטחת את אתריום בצורה מבוזרת יותר, היא גורמת לאתריום להיות חזק יותר בפרוטוקול שלו ולממש את הבטחת הביזוריות שלו.
"שוק הסטייקינג הוא כה גדול שהצורך בפתרונות הוא עצום. אנחנו רואים היום חברות רבות שבונות ומפתחות על הפרוטוקול שלנו. פתחנו תוכניות מענקים (גראנטים) למפתחים כדי שיבואו לפתח על גבי הפרוטוקול. הבאנו קרנות הון סיכון שמשקיעות באקו-סיסטם כדי שישקיעו בפרויקטים של בלוקצ'יין ופיתוח פתרונות על גבי הפרוטוקול. הפוטנציאל הוא עצום ואנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך".
אבן שואבת למהנדסים ומפתחים
חברת בלוקס, שהמוטו שמוביל אותה הוא Powering Decentralized ETH Staking, ממוקמת במרכז שרונה בתל-אביב, מעסיקה כיום 50 עובדים ונמצאת בתנופת גיוס של עובדים חדשים, בדגש על מהנדסים וחוקרים. זוהי חברת טכנולוגיה של תשתיות מבוזרות המפתחת את פרוטוקול SSV ומשפרת אותו. "בלוקס לוקחת חלק בפרויקט SSV שנוצר מהקהילה כולה והיא אחת מהחברות המפתחות של הפרויקט הזה", מציין מורוך, "מעורבות בפרויקט עוד חברות רבות נוספות. לפרויקט SSV יש ארנק עם מטבעות וירטואליים, שמשמש לקידום הפרוטוקול, וגם בלוקס יכולה לקבל דרך זה מענקים מהקהילה. זו הדרך לפתח את התעשייה הזו".
עד כמה מדינת ישראל פעילה כיום בעולם הקריפטו ומקדמת אותו?
"תעשיית ההיי-טק הישראלית מעורבת מאוד בעולם הקריפטו ומכירה היטב את המטבעות הדיגיטליים. התעשייה הזו כבר מגיעה למקומות רבים ואינה זרה לאנשים כאן. צריך לזכור שמדובר ב-Cutting Edge של הטכנולוגיה ולכן היא נחשבת אבן שואבת למהנדסים, אקדמאים, מתכנתים, אמנים וחוקרים. נוצרו סביב העולם הזה יוזמות רבות מאוד. נכון שכיום זה מושך אנשים בפלח אוכלוסייה מסוים בגילאי 20-40, אבל ככל שהתעשייה מתבגרת, ואני פעיל כבר עשר שנים בתעשייה הזו, כך פלח האוכלוסייה העוסק בה הולך וגדל ובעתיד הוא יהפוך למשמעותי יותר. גם בני 60 יהיו מעורבים בה. זה תהליך כמו כל תהליך. גם הכניסה לעולם המחשבים והאינטרנט החל בפלח אוכלוסייה צר שהלך והתרחב.
"לתעשייה המקומית בישראל יש תפקיד חשוב ומשמעותי בתעשיית הקריפטו העולמית. נוסדו כאן כמה וכמה חברות כמו בלוקס, שפניהן לעולם, וחשוב להבין, תודעתית וטכנולוגית, שגם בתחום הזה יש לישראל חוזקות רבות מאוד", הוא מוסיף. "ישראל היא סטארט-אפ ניישן וככזו היא צריכה תמיד להוביל ולהמציא את עצמה מחדש, וזה בדיוק מה שתעשיית הקריפטו מאפשרת. ישראל היא גם מעצמה עולמית בתחום הסייבר ופרוטוקול ה-SSV מצוי בדיוק במקומות האלה, כפתרון סייבר למערכות בלוקצ׳יין ובפרט לאתריום. מהנדסים שעבדו בתעשיית ההיי-טק המסורתית באים אלינו בגלל החדשנות ובגלל האפשרות ליצור עולם חדש לגמרי, עם איכות מוצרים גבוהה ואמינות גבוהה".
ומה החזון לפרוטוקול ה-SSV?
"זהו פרוטוקול שהוא גדול הרבה יותר מסך חלקיו. ככל שהוא יצליח יותר, כך האתריום יתחזק יותר, הביזוריות תגדל ומספר המשתמשים יגדל. הפרוטוקול הזה יאפשר להרבה יותר משתמשים לקחת חלק בעולם החדש והמסקרן הזה של הבלוקצ'יין".
לקריאה באתר המקור: https://www.themarker.com/labels/crypto/2023-09-03/ty-article-labels/0000018a-1227-df88-a98b-1267bd640000