מנכ"לית איגוד הביטקוין, נעה משיח, מספרת על פעילות האיגוד למען ציבור המשתמשים ועל ההישגים שהושגו במהלך השנים מאז הקמתו. "העידן שבו התעלמו מקריפטו, כבר לא קיים", היא אומרת
הדס אביתר, בשיתוף ICBW3
הרבה מים זרמו בנהר מאז הוקם איגוד הביטקוין הישראלי, בראשית העשור הקודם, מספר שנים לאחר ש"נוצר" הביטקוין הראשון. מי שנקלע באותם ימים ראשונים למשכנו של האיגוד, בשגרירות הביטקוין, ברחוב אחוזת בית בתל- אביב, מול הבורסה לניירות ערך (שהעבירה את משכנה לשם אחרי שהאיגוד כבר התמקם ברחוב), מן הסתם היה מגיע למסקנה שביטקוין הוא עניין ל"גיקים". אכן, העיסוק בביטקוין באותה עת, היה בעיקר נחלתם של מתמטיקאים וגיקים של מחשבים.
אלא שכיום אנו בעידן אחר לגמרי: אנשים רוכשים בתים בביטקוין, משלמים על חופשה בביטקוין, יש בורסות למסחר במטבע ברחבי העולם, ובתעשיית המטבעות הדיגיטליים נוכל למצוא לא בכיר אחד ולא שניים, שהגיעו מלב הבנקאות המסורתית. אין ספק, הביטקוין הוא כבר מזמן לא אפיזודה חולפת, אלא כאן כדי להישאר, וביתר שאת.
מי שמלווה בשנים האחרונות את דרכו של הביטקוין ללב המיינסטרים, היא מנכ"לית האיגוד, נעה משיח, שמודה שבטרם צללה לעולם הקריפטו (מטבעות דיגיטליים), היא לא ממש הכירה את הביטקוין. היא הגיעה בכלל מתחום התקשורת, כעורכת תוכניות בערוץ הכנסת, אך לפני שש שנים החליטה שהיא רוצה לשנות ולהשתלב בעשייה חברתית כלשהי, שמעניקה ערך. כבוגרת תואר ראשון במינהל עסקים, התחום הפיננסי לא היה זר לה, והשילוב שלו עם התחום החברתי, כפי שבא לביטוי בכל עולם המטבעות הדיגיטליים, קסם לה. "כל העניין החברתי שיש במטבעות דיגיטליים", היא אומרת, "מאוד משך אותי. חושבים שזה נושא כלכלי, אך בעצם הוא חברתי. כל האידיאולוגיה שעליה מבוסס הביטקוין, של הוצאת המתווכים מהעולם הפיננסי, מאוד דיברה אלי. כל מי שקצת מודע כלכלית וחברתית, יודע שהבנקים מהווים בעיה ושצריך למצוא פתרונות, ואנחנו רואים את זה היטב עם הצמיחה האדירה בפינטק".
להנגיש מידע לציבור, להוריד חסמים
משיח הצטרפה לאיגוד בתחילה כמנהלת תפעול, ב-2017, ומייד מצאה עצמה ב"קו האש": באותה שנה הביטקוין הגיע לשיא כל הזמנים (נכון לאותה תקופה), של כ-70 אלף שקלים (כיום שער הביטקוין עומד על מעל 100 אלף שקלים). "הייתה היפר התעניינות והיינו צריכים להנגיש את הידע באופן מהיר", היא נזכרת. "שגרירות הביטקוין היתה מפוצצת באנשים. זו הייתה טבילת האש שלי ובזכותה הבנתי את הפוטנציאל של הביטקוין.
"יחד עם זאת, מני רוזנפלד, יו"ר האיגוד, ואני אחריו, תמיד הזהרנו שכמו שזה עולה, זה גם יכול לרדת, וכמו כל תחום שקשור לכסף, גם כאן יכולים להיות רמאים ושקרנים. נכון אמנם, שכשיש הייפ, אנשים לא מקשיבים לקול ההיגיון, משקיעים בהיקף גדול, ואם יש התרסקות, הם עומדים מול שוקת שבורה. אבל לא אחת דווקא מי שניכווה, התחיל להשקיע יותר בחוכמה. המטרה היא לחשוב לטווח ארוך, לראות מעבר לרעשים ולהבין מה יקרה הלאה, לנסות ולפתח ולעזור למשתמשים. חשוב לנו להנגיש מידע לציבור, ובעברית, וזה לצד פעילות בפן הרגולטורי ולטובת הורדת חסמים, שמפריעים כיום לשימוש נרחב יותר בביטקוין. הרגולטורים מבינים היום שיש צורך בפתרונות".
איפה את פוגשת את הצלחת החדירה של הביטקוין למיינסטרים הציבורי?
"יש התבגרות של השוק. כיום, כשגופים מוסדיים וגופים פיננסיים נכנסים לתחום, זה איתות מאוד חזק. זה כבר לא אזוטרי, אלא כזה ששחקנים מרכזיים עוסקים בזה. יש גם התקדמות רגולטורית. העידן שבו התעלמו מקריפטו, כבר לא קיים. יש יותר מדי משתמשים וחברות ואף מדינה לא יכולה להתעלם מהתחום. אפילו בנק ישראל כבר בוחן הנפקת מטבעות דיגיטליים. אנחנו היום במקום אחר ולגמרי ואפשר לראות את זה גם בקהילת המשתמשים: רואים שאנשים מבינים יותר ויותר מה זה אומר, יש יותר ידע, כמו גם אפשרות לרכוש ביטקוין ממקורות אמינים, בעוד שבעבר היו פחות מקורות כאלה זמינים".
יחד עם כל זאת, הביטקוין היה מאוד תנודתי בשנה האחרונה.
"המשתמשים לא מתרגשים מזה. כמו שראינו, גם בשוק המניות יש סיכון. למזלנו, הזעזועים האלה לא גדולים כמו שהיו פעם ומי שמושקע צריך להיות בעל אורך רוח. אנחנו תמיד ממליצים להיכנס לזה בראייה של חשיבה כוללת, ומכאן והלאה כל אחד יחליט לעצמו. לא פעם אנחנו מזהירים מפני בועה".
מעודדים את המשתמשים לעמוד על זכויותיהם
"מה שחוזר שוב ושוב מצד המשתמשים, זה נושא המיסוי", טוענת משיח בתשובה לשאלה מה בעיקר מטריד את קהילת המשתמשים על סמך האינטראקציה שלה, כמנכ"ל האיגוד, עימה. "מבחינת רשות המיסים, מס על רווחים בביטקוין הוא מס רווחי הון (25% מהרווחים). העניין הוא שהמס חל רק אם אתה מממש, ולא פעם יש עם זה קושי. למשל, במקרה שסחרת בביטקוין בבורסה בחו"ל, שהבנק לא מכיר בה. במקרה כזה לא תמיד הבנק מקבל העברת כספים מחו"ל, ואז, או שנתקעים עם מזומן בחשבון בנק בחו"ל, או שנתקעים עם הביטקוין, ונאלצים לפנות לכל מיני פתרונות מפוקפקים כדי לממש. בסך הכל, רוב המשתמשים הם אנשים הגונים, נורמטיביים, שרוצים לעשות הכל בצורה מסודרת, אבל לפעמים הם נאלצים בעל כורחם לפנות למקומות לא טובים.
"בשנים האחרונות, בזכות הפעילות שלנו, המצב הזה השתנה, ולבנקים אסור לסרב אוטומטית להעברה רק כי מדובר בכספים שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים. לא פעם זה דורש התעקשות, ומאמץ גדול יותר מסתם פעולה בנקאית דיגיטלית, ולפעמים גם יש צורך להגיע עד לבעל סמכות בבנק. אנחנו מעודדים את המשתמשים לעמוד על הזכויות שלהם ועוזרים במידע והכוונה. בסופו של דבר, כשהמסחר נעשה במקום מסודר שקיבל רישיון, לבנק יהיה קשה להצדיק את הסירוב שלו לממש.
"מעבר לזה, לא פעם אנשים גם נתקלים בבעיות תפעול, כי מה לעשות, לא לכולם יש אוריינות טכנולוגית, ויש כאלה שקשה להם יותר עם זה. גם כאן אנחנו עוזרים למי שמתקשים".
בקרב קהילת המשתמשים, נוצר חיבור שהוא מעבר לעיסוק בביטקוין?
"בהחלט. נוצר חיבור ויש לנו אנשים מכל הסוגים. ימין ליברטיאני, שמאל חברתי, כל אחד עם האידיאולוגיה שלו וכולם מתחברים סביב העניין של הביטקוין. יש אינטרס משותף לכולנו: שהביטקוין ישגשג וכולנו רוצים שהמהפכה הזו תתממש. צריך לציין שלמרות ההתקדמות הגדולה שחלה, המהפכה הזו עדיין בחיתוליה. רק לחשוב שב-2010 יכולנו לקנות שתי פיצות ב-10,000 ביטקוין, והיום יכולים להשיג 10,0000 פיצות תמורת ביטקוין אחד. זה אנקדוטלי, אבל ממחיש את כברת הדרך שעברנו".
לקריאה באתר המקור: https://www.themarker.com/labels/crypto/2023-09-03/ty-article-labels/0000018a-1243-d143-a39f-f6f727000000